ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור
 

פועלים - סיפורת בעריכת אברם קנטור ונגה אלבלך,  הסדרה שזכתה לשבחי הקהל והביקורת


המשך>>

בין העולם וביני, רב המכר המדובר של הניו-יורק טיימס - עכשיו בעברית!


להתאים ספר לכל מצב
ספרי ילדים מומלצים למצבים מלחיצים

המשך>>> 

מצעד הספרים 
המומלצים של משרד החינוך ומצעד הספרים האהובים - תשע"ו.                               

               
כוכבים בחוץ
שמעון פרס ממליץ על ספרו של נתן אלתרמן - המשורר האהוב עליו - 'כוכבים בחוץ' .

 

 המלצות קודמות >>>
 
 
עשרת הספרים הישראלים שאתם אמורים להכיר
 
הארץ ב"קריאת חובה" עם קלאסיקות ישראליות שאמורים להכיר.. .

המשך >>> 

להמלצות נוספות >>


ספרים בתכנון>
ספרי פברואר 2017
Share


סיפורת:


שלושים יום בפריז | ייל גפן

בן 60 נסעתי לפריז לקלף מעלי קליפות שהצטברו. 
באתי לפריז מכונס כמו משורר מודחק שרובצת לו בגרון הרבה מליחות.
ישבתי בבית קפה במונמרט לחגוג עם עצמי את סוף החצי הראשון של החיים.
פתחתי את המחשב ודיברתי בלי סוף...
ברחובות פריז הייתי הכי קרוב שהייתי לעצמי בכל ימי חיי. קרבה לא מטופלת ולא מעושה, קרבה שלא באה בדרישות ולא טוענת שום טענות.
נכנסתי למין גן עדן שאין בו רכושנות. 
סדר היום התל אביבי כמעט נמחק מספר דברי הימים שלי. ההליכה ברחובות העיר הפכה לפואמה קטנה. לסחרחורת של ריגושים. הסתכלתי שם באנשים והבנתי שמעט זה לא מעט למי שאין לו כלום.
ראיתי שפריז לא סוגרת רגליים כשהיא יושבת מול אנשים. יש בה קליפה דקה של כבוד וגאווה כמו של גברת זקנה שלא פג תוקפה.
במהלך הימים בפריז התקרבתי עוד ועוד לסוד הגילוי בגלגולי הכתיבה.
אחרי הרבה כוסות של יין לבן ואדום הבנתי שתודעה של גוף ונפש מולידים שפה. הבנתי שהקצת זקנה שלי בפריז היא כמו ההיריון של המוות. 
בלילות פריז הייתה טבולה בחן ועליבות של מאות שנים. הפכתי שם, ברחובות, מאיש שיפוטי לאיש מתבונן. הרגשתי בפריז כאילו אני חוֹוה לידה מתמשכת. 
האהבה בפריז הפכה בשבילי לצלף משובח.
בתוך הגלגול הזה גילתי שאהבה קשורה לעולם של אור. 
לאורך הדפים כאן אני משחזר מסע קילוף עמוק וחד-פעמי שעברתי אי-פעם בחיי. 
אייל גפן

אייל גפן , שחקן, במאי, צייר וסופר.  פרסם  עד היום ארבעה ספרים. בחמש שנים האחרונות הוא מטפל ויועץ לאנשי עסקים, מלמד משחק ומורה לכתיבה שיווקית. הציג עד היום שתים-עשרה תערוכות ציור בארץ ובעולם. בשנים האחרונות נסע לפריז לעתים קרובות, שם החליט שם מה הוא  "לוקח לחצי השני של  החיים" והעלה את הדברים אל הכתב במעין 'יומן', אותו כתב ברגישות ובסגנון מעוררי השתאות, כאשר הוא מפליא למצוא את השילוב המדויק והמרהיב בין שפת דיבור מתבקשת לבין השראה פואטית שאופפת ועוטפת את פרקי הספר.      



על בהונות | אילנה וויזר-סנש
לפעמים היא תוהה לאן נעלם. למרות שכמעט שנתיים אין לה סיבה לדאוג, היא לא ממש מאמינה שהוא איננו ניצב מאחורי דלת, או יושב על הספסל בגן מול ביתה, או ממתין מנומנם במכוניתו. מדי פעם היא בטוחה שראתה את צלו בעקבותיה, או חשה את חום גופו חומק לידה, ברור ובהיר לרגע ואז נמוג. 

גם אחרי שפנו איש לדרכו ממשיך אוריאל, אהוב נעוריה של נעמי, לעקוב אחריה בעיקשות: הוא כותב אליה, שותק אליה בטלפון, קשוב לנשימתה, מתעד את לכתה ובואה ומבטיח איחוד מחודש ומזהיר. במשך שנים נעמי כבולה, ממתינה ונזהרת. היא עושה כל שביכולתה לשכוח או להישכח, לקיים מראית עין של חיים עצמאיים ולשמש אֵם ראויה לדנה, בתה העקשנית, המסרבת לחוש בסכנה האורבת לשתיהן.  
ואז, ביום בהיר אחד, אוריאל נעלם, אבל במקום לחוש הקלה ושחרור נותרת נעמי חסרה וחרדה, ולבה מנחש שרק לקח לעצמו הפוגה, והנה, עוד מעט - אולי עוד היום, אולי בעוד רגע - ישוב ויתבע את עלבונו. בעודה תוהה על מסתורין היעלמותו, היא נכבשת באהבה חדשה ומפתיעה, שפורעת שגרה מוקפדת, ארוכת שנים. 
האם יודעת נעמי בלבה שאיחרה את המועד? שהיא זו שחוללה הכול? האם תוכל לחיות בלי אוריאל? האם תוכל לעמוד בגילוי סוד היעלמו? 
שלוש הדמויות הללו -  האֵם, בתה ואהוב לשעבר, מוצאים  עצמם לכודים בתוך משולש בלתי אפשרי של תשוקה וכמיהה לשחרור, כשסוד אחד, הממתין לפיענוח,  מרחף  על ראשיהם כמשקולת שמאיימת להישמט ולרסק הכול.   

על בהונות הוא ספרה השלישי של אילנה וייזר-סנש. קדמו לו חלונות כפולים (ידיעות אחרונות) ומתוך הגוף (הוצאת הקיבוץ המאוחד). כמו כן כתבה את התסריט לסרט אמא של ולנטינה (בשיתוף עם הבמאי אריק לובצקי), על פי סיפור של סביון ליברכט. את המחזה השתיקה (בשיתוף עם המחזאי ניב כהן) ואת מחזה הילדים פחד. סיפורים קצרים ומאמרים פרי עטה התפרסמו בירחונים, במוספי עיתונים ובאסופות מאמרים.


להיות רופא | לורן סקסיק
לֵנָה קוֹטֶב, רופאה אונקולוגית בפריס, היא בת לשושלת רבת שנים של רופאים יהודים:
פבל אלכסנדרוביץ', אבי סבה, היה רופא משפחה ברוסיה הצארית. מנדל בנו היה פרופסור בברלין בשנות העשרים של המאה הקודמת. נטליה, אחותו של מנדל, נפלה קורבן לפרשת
המזימה האנטישמית של "החלוקים הלבנים" במשטרו של סטלין.
הרחק משם, בימים שאחרי מלחה“ע השנייה, עדיין נבצר מלֵנָה להינתק מן האגדה המשפחתית ומתהילת העבר. אביה, שאצבעו נקטעה בילדותו בידי קלגס נאצי, הוא היחיד שלא עלה בידו לממש את ייעודו כרופא מנתח וכעת מלווה אותו לֵנָה אל מותו.
מחבר הספר, לורן סקסיק, מיטיב לקשור בין גורלותיהם של בעלי המוניטין לבין אלה של עלומי השם, ובין האינטימי להיסטורי. הרומן ל ה י ו ת  ר ו פ א,  החוקר את מציאות ימינו ובה בעת מזמין את הקורא למסע אל המאה שעברה, מפאר את אומנות הרפואה ומעלה על נס את הסירוב ההרואי של גיבוריה להיכנע לגזרת הגורל.
לורן  סקסיק הוא רופא וסופר שיצירותיו מתורגמות לשפות רבות ושהרומן פרי עטו, "ימיו האחרונים של סטפן צווייג", כבר ראה אור בתרגומו של ניר רצ‘קובסקי לעברית, בספריית פועלים.


שירה:

השירים הגנוזים | דליה רביקוביץ-עריכת גדעון טיקוצקי
במחברות השירה של דליה רביקוביץ (2005-1936) נמצאו שירים רבים שלא פורסמו עד כה. שירים גנוזים אלה מופיעים כאן במלואם, כמאה וחמישים במספר; לשם השוואה, רביקוביץ פרסמה בחייה כמאתיים שירים. 
כרך זה משלים אפוא את מהדורת שיריה שהתפרסמה בשנת 2010 ומביא את הקוראים בסוד "המעבדה השירית" של דליה רביקוביץ.

נדרים קטנים | לישע פורת
שירתו של אלישע פורת היא תופעה ייחודית מובהקת בשירה הישראלית. יליד תרצ"ח, חבר קיבוץ עין החורש שבעמק חפר ובן למייסדיו, קיבוצניק וחקלאי, צמח אלישע בכן הארץ, מחובר כולו לטבע הפיזי והאנושי של הקיבוץ ושדותיו. אך אלישע פורת המשורר נולד מן המלחמה, מההלם של מלחמת יום הכיפורים, והוא כמעט במחצית ימיו. שיריו הראשונים, שראו אור בעיתונות בשלהי 1973 וראשית 1974, נושמים את ריח האבק השחור של רמת הגולן השרופה, והם מן הביטויים השיריים האותנטיים ביותר של אותם ימים.
מנקודת-מוצא טראומתית זו צמחה והתפתחה כל שירתו, תוך מאמץ כן לתת ביטוי שירי אישי לחוויה המשותפת הקשה של מלחמות חוזרות ונישנות והיאחזות עיקשת במציאות ההווית והזיכרונית של החיים והנופלים, שעליהם כתב שירי קינה וזיכרון מן העזים והנוקבים שבשירה הישראלית. בלשון ריתמית, חושנית וציורית ועם זאת קונקרטית, חסכונית ומדויקת מתעמת פורת בשיריו עם נתוני חייו וגורלו, ויוצר שירה קיומית מרגשת, כואבת  ועם זאת אופטימית, שיש בה ביטוי סגנוני אישי ייחודי לחיים על קו הקץ. 
שיריו של אלישע פורת נדפסו בבמות השירה המרכזיות בארץ ובספרי שיריו התמציתיים, וזכו, במרוצת השנים, לקהל קוראים רחב ונאמן. ספר זה כולל את כל שיריו, מספריו ומעיזבונו, בתוספת מסה קצרה על שירתו.


תרשימי זרימה | רחל חלפי

וּמֵאֲחוֹרַי   וּמִתַּחְתַּי   וּמִסְּבִיבַי
מֶרְחַקָּיו שֶׁל יָם לֹא נוֹדָע
שֶׁכָּל מִלָּה 
טוֹבַעַת בּו
לעִתים, "מֶרְחַקָּיו שֶׁל יָם לֹא נוֹדָע שֶׁכָּל מִלָּה טוֹבַעַת בּוֹ".   לעִתים, "נהר שאי אפשר לרדת אליו אפילו פעם אחת".   לעִתים,  מִשְׁבָּרִים של אוקיינוס. ותמיד, "היָם הפנימי" – זה המתגלה לנו כבר בספרה הראשון וממשיך לגלות את מעמקיו.
בתרשימי זרימה,  ספרה החדש,  משתפת אותנו רחל חלפי בַּזרימות ההדדיות בין עולמות,  בין פְּנים לְחוץ,  בין שכבות הקיום השונות. בין פרקיו של ספר זה נמצא את  בְּקָזִינוֹ החיים,  משולש מסוכסך, על לוע הר־געש,  מוזגת את הלַּבָּה,  מכשפות.
את הזרמים, את התנועה בין שִׁכבות ה"גיאולוגיה של הנפש", את "הזרמים הפנימיים", את הגלים והאדוות – רושמת רחל חלפי על שְׁלל פניהם וּמחַיּה בפנינו את כוחם ואת תנועתם הבלתי פוסקת.  גם כְּשזו מוצאת לה פורקן-לרגע בבועה אחת מתפקעת. כמו זו, למשל: 
הִתְחַתַּנְתִּי עִם זְבוּב.  
אֲבָל הוּא עָף מִתַּחַת לַחֻפָּה.
תְּזָזִיתִי שֶׁזּוֹ זְוָעָה.
לֹא מַפְסִיק לָזוּז
לֹא מַפְסִיק לְזַמְזֵם   עַצְבָּנִי. 
מְשַׁנֶּה כִּוּוּן   אִי אֶפְשָׁר לִתְפֹּס אוֹתוֹ.
הוּא תָּמִיד יַעְדִּיף עָלַי
זֶבֶל.

מעט | ליאור שטרנברג

לִהְיוֹת דְּבָרִים צְפוּפִים
בְּלִי נְשִׁימָה, דְּחוּקִים בַּיְצִיאוֹת, 
בְּכָל פִּתְחֵי הָעוֹר, מָקוֹם
מְעַט, בְּדַל אוֹר רוֹעֵד, זְרִיחָה
קְטוּמָה, לָשׁוֹן לֵאָה, הַנֶּפֶשׁ
מְדַוֶּשֶׁת לְאִטָּהּ בָּעֲלִיּוֹת, חוֹזֶרֶת
עַל פְּתָחִים, מוֹנָה דְּבָרִים
דְּחוּסִים לַעֲיֵפָה, פְּרוּטִים
עַד דַּק.
אָבָק.

ליאור שטרנברג, יליד 1967, הוא משורר, מתרגם ומורה לספרות. זכה בכמה פרסים על שירתו, ביניהם פרס ראש הממשלה לשנת 2006, הפרס לשירה עברית על שם נתן יונתן לשנת 2009, ופרס דוליצקי מטעם האוניברסיטה העברית לשנת 2011. מעט הוא ספר שיריו השישי.

עיון:

והארץ מלאה | אלון טל
במהלך 68 השנים האחרונות גדלה האוכלוסייה בישראל מ 850,000 ל 8.5 מיליון בני אדם.  ישראל הפכה אחת המדינות הצפופות בעולם. הצפי הוא שמספר התושבים הנוכחי אף יכפיל את עצמו עד שנת 2050.  פרופ' אלון טל מתאר בספרו המקיף והמרתק והארץ מלאה כיצד צפיפות האוכלוסין העולה בהתמדה גורמת לבעיות סביבתיות אקוטיות ומהווה גורם משמעותי למשברים החברתיים המרכזיים בעת הנוכחית.  עם עומס כה כבד בבתי הספר, בבתי החולים, על בתי המשפט, ועל הכבישים - הנחת היסוד לפיה מדינת ישראל חייבת לעשות כל שביכולתה על מנת להגדיל את אוכלוסייתה כבר אינה נכונה. פרופ' טל, המוכר כמנהיג סביבתי ותיק וחוקר מוביל בתחום הקיימות, מתמודד בספר זה לראשונה עם הסוגיה הנפיצה שעד היום הייתה בבחינת טאבו במדינת ישראל: ההשפעה ההרסנית של הצמיחה הדמוגרפית המואצת.
 הספר "והארץ מלאה" מתעד את המדיניות הציבורית שיצרה את "פיצוץ האוכלוסין" בישראל, את התמורות התרבותיות שנבעו ממנו ואת השינויים הנדרשים על מנת לעבור ליציבות דמוגרפית.  הספר מציע קו חשיבה לאומי חדש, המעדיף את איכות החיים על כמות החיים.

בספר מבריק זה, אלון טל, מדען סביבתי מוביל, מפנה את תשומת הלב למרכיב מפתח במשבר האקולוגי של עמו, אכלוס יתר קיצוני.
פרופ' פול ארליך, אוניברסיטת סטנפורד ומחבר רב המכר, "פצצת האוכלוסין"
טל טוען שפרות קדושות, כמו סבסוד משפחות גדולות ואפילו כפיית מצוות פרו ורבו (עם מדיניות שמקשה על נגישות להפלות ואמצעי מניעה) אינן בנות קיימא.  אנו מרעילים וסוללים את הארץ.  ילדינו לא יחיו טוב כפי שאנו חיים.  לא קונים את זה? קנו את הספר ותחשבו מחדש.
רות שוסטר, עורכת בכירה הארץ-דה מרקר.

חיבור המעשיות והמדרשות וההגדות | ורד טוהר
הספר עוסק באסופת סיפורים עבריים שראתה אור בעיר פירארה שבאיטליה בשנת 1554 בבית הדפוס של אברהם אושקי וזכתה להעתקות ולדפוסים מחודשים עד המאה העשרים. 
החידוש שהציגה האסופה אינו דווקא בסיפורים שהיא כוללת, לפי שחלקם כבר היו ידועים ומוכרים זה מכבר במסורת הסיפורית היהודית, אלא באופן שבו הם נוסחו ואורגנו יחד כמקשה אחת. ככל אנתולוגיה, אף זו משקפת דעת קהל אך גם מעצבת אותה באופן אקטיבי בכך שהיא מגלמת את אופק הציפיות של קוראיה, משרטטת את גבולות תפישתם, מבטאת אותן בדרך מרומזת ולפרקים אף מנסה לפרוץ אותן.
בספר מובא הנוסח המלא של הסיפורים תוך תיאור תוכנו, מבנהו ומקורותיו של כל סיפור בנפרד. כמו כן, מתוך התייחסות לרצף הנושאי שמקבץ הסיפורים יוצר כאגודה העומדת לעצמה, מבקשת הכותבת לטעון שכל רצף של סיפורים שהובא על ידי עורך מושתת על עקרונות עריכה – אף אם הם נסתרים מעיניהם של קורא בן זמננו. 
לעובדה שהמהדורה הראשונה של האסופה נוצרה ישירות לתוך מכבש הדפוס יש השלכות משמעותיות על תפוצתה ומשקלה התרבותי, כמו גם על קיבועו של נוסח הטקסט והרצף הסיפורי. מבחינה זו מתווה הספר התייחסות למקומה של טכנולוגיית הדפוס בעיצובו והתקבלותו של הסיפור העברי, התייחסות אשר מתרחבת מעבר לגבולותיה של האסופה הנדונה. 
ד"ר ורד טוהר היא מרצה במחלקה לספרות עם ישראל שבאוניברסיטת בר אילן וחוקרת הסיפור העברי.

אירן אז ועכשיו | ליאורה הנדלמן-בעבור (עורכת)
איראן ‬עומדת ‬בפתחה ‬של ‬תפנית ‬היסטורית, ‬בעקבות ‬החתימה ‬על ‬ההסכם ‬הרב ‬לאומי ‬להסדרת ‬תכנית ‬הגרעין ‬שלה. ‬תחת ‬נשיאותו ‬של ‬חסן ‬רוחאני, ‬הפכה ‬איראן ‬ממדינה ‬שהוגדרה ‬כחברה ‬ב"‬ציר ‬הרשע", ‬למדינה ‬מחוזרת ‬במישור ‬המדיני ‬והכלכלי ‬ולשותפה ‬פעילה ‬במציאת ‬פתרונות ‬לכאוס ‬האלים, ‬שמתחולל ‬בעיראק ‬ובסוריה. ‬למקומה ‬החדש ‬בקהילה ‬הבין ‬לאומית, ‬עשויה ‬להיות ‬בטווח ‬הרחוק ‬השפעה ‬של ‬ממש ‬על ‬התפתחותה ‬הכלכלית, ‬שצפויה ‬לחוות ‬האצה ‬מכוח ‬משאבי ‬הטבע ‬העשירים ‬שלה, ‬היכולות ‬הטכנולוגיות ‬הרבות ‬שפיתחה ‬והרכב ‬האוכלוסייה ‬שלה, ‬שרובו ‬צעירים ‬המשוועים ‬לחופש ‬ולתעסוקה. ‬
איראן ‬אז ‬ועכשיו: ‬חברה, ‬דת ‬ופוליטיקה - ‬היא ‬אסופת ‬מאמרים  ‬המציעה ‬התבוננות ‬היסטורית ‬ייחודית, ‬בשל ‬רבגוניותם ‬והעמקתם ‬בסוגיות ‬מרכזיות ‬ומעצבות ‬בתולדותיה ‬של ‬איראן ‬המודרנית. ‬במובן ‬זה, ‬מעניק ‬הספר ‬שורה ‬של ‬תובנות ‬הקשורות ‬לתרבות ‬ולחברה ‬האיראנית, ‬עליהן ‬האפיל ‬הקונפליקט ‬הישראלי-‬איראני ‬בעשורים ‬האחרונים. ‬

ספר ‬זה ‬מוקדש ‬לפרופ' ‬דוד ‬מנשרי ‬מחשובי ‬חוקרי ‬איראן ‬בישראל ‬ובעולם.‬ ‬


כתבי עת:

הו! – גיליון 14 | דורי מנור (עורך)
אחרי שלושה גיליונות שהוקדשו לסוגה אחת ויחידה - הגליון ה-11 שהוקדש למחזות, הגליון ה-12 של הו! שהוקדש לשירה, והגיליון ה-13 של הו! שהוא אסוּפּה קטנה של שירת העולם,  "הו!" חוזר הפעם למתכונת הקבועה של כתב העת ומפרסם יצירות של מיטב הכותבים העכשוויים המשתייכות לסוגות שונות ומגוונות: שירת מקור, שירה מתורגמת, סיפורים קצרים, קטעים מרומנים, וכן מסות וממוארים. 

בגיליון עשיר במיוחד בן יותר מ-200 עמודים תמצאו בין השאר יצירות פרוזה של שמעון אדף, מתן חרמוני, תמר מרין, משה סקאל ועילי ראונר, ושירים מאת חדוה הרכבי, ננו שבתאי, אפרת מישורי, דורי מנור, שמעון בוזגלו, יחזקאל רחמים, אנה הרמן, הילה להב, עומר ולדמן, עמרי לבנת, סיון בסקין, שחר מריו מרדכי ורבים אחרים.

עוד בגיליון: תרגומי קלאסיקות מאת לורקה, גתה, קדיה מולודובסקי, איימי לואל, יוז'ף אטילה, גאורג היים, תומאס הרדי ועוד - כולם בפרסום ראשון. בין המתרגמים: אגי משעול, שמעון זנדבנק, דורי מנור ורונן סוניס. 

מקום נרחב במיוחד מוקדש ליצירות של משוררות ומשוררים בראשית דרכם, ובהם כמה מן ההבטחות הגדולות ביותר של השירה העברית העכשווית. 

מסה מרתקת של פרופ' רוִיאל נץ שחותמת את הגיליון בוחנת את מושג התהילה הספרותית מנקודת מבט היסטורית, רעיונית וחברתית, ומבררת אם השאיפה לתהילה ספרותית בהווה היא בהכרח אשליה שעתידה להתנפץ, או שלמרות הכל יש בה ממש.


אות – גיליון 6 | מיקי גלוזמן (עורך)


בניית אתריםבניית אתרים 

הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור