ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור

 
בדידותה של הגיבורה סינגולרית לחלוטין
בספרה השני מתארת אורית וולפיילר בחוכמה ובאומץ את התמודדותה של בת יחידה באמצע החיים, ששבה לגור עם הוריה המזדקנים. שפתה של הסופרת יוצרת עולם הרמטי המאפשר להרגיש את המחנק שבשהות המשותפת.
נטע הלפרין על את המוות אני רוצה לראות בעיניים | אורית וולפיילר
 
 נובלה רגישה ומדוייקת שמצטיינת בשפה ובגיבורים ייחודיים
חבצלת פרבר, ב"מקור ראשון" , על חלק כמו מים | טלי שמיר ורצברגר
 

זרם חילופין של חום-קור
"קראתי את ספרו החדש של דויד גרוסמן בקדחתנות, בדריכות, גם בוויכוח. אש בוערת בספר הזה... ...הספר מרתק ומפעים". נסים קלדרון ממליץ על אִתי החיים משחֵק הרבה

 
מלהטטת במילים
 
   ספר מבריק על הנאצים שמטשטש את הגבול בין היסטוריה לבדיון
הברקה ספרותית ובגדר קריאת חובה."
על הספר 'סדר היום' מאת אריק ויאר
 
סוד המגילות האבודות
ראיון עם יורם סבו, שהקדיש את חייו לחקר הפרשה
עם צאת ספרו
סוחר המגילות  
 
 
 
 סיפורים קצרים בשלים ומלאים
 
הזאבה האחרונה שמעל צריחיה מרחף ענן השפות
"...במבחר הנוכחי.. היא מתגלה מחדש כמשוררת האשה־ילדה־אֵם של דורה"
לילך לחמן עם צאת 'בלוז לתינוקות נולדים' מבחר משירי נורית זרחי בסדרת מבחר | זוטא 
 
 מן העיתונות>>>

 המלצות קודמות >>>
 
להמלצות נוספות >>


Share



בארץ סין
מאת: לאה גולדברג
איירה: גלית לוין


יותר מארבעים שנה לאחר מותה ומאה שנים להולדתה,  מוסיפים סיפוריה ושיריה של לאה גולדברג להדהד בעולמם של ילדים והוריהם. בכישרונה המופלא לחרוז ולספר מספקת היוצרת הגדולה השראה גם למאיירים רבים, וכל מאייר מאיר את הסיפור מחדש.

"בארץ סין" התפרסם לראשונה בעיתון דבר לילדים (כרך יב' חוברת 40, 25.6.1942), בהמשך  הוא הופיע בספר השירים של גולדברג, "מה עושות האיילות" ובשנת 1986 יצא לאור כספר מאויר בידי הצייר אבנר כץ. עתה הוא רואה אור מחדש מלווה באיוריה היפהפיים של גלית לוין.

לוין מעידה שבחרה בסיפור זה בשל היחס המיוחד שיש לה לארץ סין בה שהתה תקופה ארוכה ואף רכשה את שפתה.
"סין עבורי היא הרבה מעבר למבט מלוכסן וגוון עור צהבהב. סין היא חלק מהמשפחה של סבתי מצד אמי. הרגעים היפים והאמיתיים ביותר בילדותי היו במחיצת סבתי ואחיה בבית המשפחה בחיפה. הייתה זו פינה מיוחדת וחמה. הדודים היו מלאי הומור, שמחת חיים, קבלה, שלווה ושקט פנימי. הדמויות באיורים מבוססות על בני משפחתי, כשלתוך המלבושים המסורתיים – הצמה השחורה והכובע המחודד, ששמרתי כדי  לא לאבד מהקסם האקזוטי, ניסיתי לצקת תוכן ואנושיות, ערכי משפחה ואהבה". 

בניית אתריםבניית אתרים 

הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור