ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור

קווים לדמותו של המוח הישראלי
גמיש אך מבורדק, חכם אך רגשי - ואיינשטיין דווקא היה גאה בו. פרופ' גד יאיר מפענח בספרו החדש את המוח והחשיבה הישראליים, ומסביר למה מדעניות ישראליות נחשבות בעולם ל"סופר וומן" ולמה האקדמיה שלנו היא בסך הכול "פייק אקדמיה"
רן בן-נון עם צאת הספר המוח הסורר- הזמנה לפגישה עם המדע הישראלי' של גד יאיר.  
 
 רציתי להשמיע את קולם של הסובלים מאלימות
בלצאנו על הסיפור שמאחורי ספרו ועל איטליה בימי הקורונה. ראיון עם
 מארקו בלצאנו שספרו לא אזוז מכאן ראה אור לפני מספר שבועות
 
 
 
יצירת מופת מכשפת, שמהדהדת את סבלן של נשים העוברות התעללות באשר הן
תמר רותם על  קוֹרִיגדוֹרָה מאת גֵייל ג'ונס 
 
שירה צלולה ומדוייקת כל כך
שירה המבוססת על איפוק, אנדרסטייטמנט, איזונים פנימיים עדינים, מידה נכונה וצניעות.
 
אלי הירש על
שאשה אינה אלוהים, ספר השירים של רוחמה וייס
 
למדתי מהעץ לכתוב שירה
על הלכתי שנים לצידך 
 
מתי יונח לך ארצי, ארצי העשנה — שנתיים אחרי מות חיים גורי, ספר חדש
שנתיים אחרי מותו של חיים גורי השלימו אשתו ושלוש בנותיו את הוצאת ספר שיריו האחרון, אל המקום האחר, והן מספרות על לבטי העריכה ועל החיים עם האדם המורכב שידע בעל פה אינספור שירים ושכתב על עצמו: "אני מלחמת אזרחים"

כתבה של גילי איזיקוביץ
 
 
התרחשויות הזויות בשוליים החרישיים
המשוררת אילנה יפה מציגה עולם פנטסטי מעניין ומופרע
ביקורת על "אירוע לילי" - שיר מתוך פיונית על לוח ריק, שלקח אותנו למחוזות האבסורד של השירה העברית  
 
 
 
 
 מן העיתונות>>>

 המלצות קודמות >>>
 
להמלצות נוספות >>


המלצות>
הספר הכי טוב שקראתי השנה
Share




על הריקוד

מאת סטפן מלרמה ופול ולרי  


הספר כולל מסות על הריקוד של שני המשוררים הנפלאים. הוא מלא בסימני שאלה, הבאים אחרי שאלות כמו מהו ריקוד או מהי כתיבה פואטית. משורה לשורה מרצפים המשוררים האלה את הרחבה שעליה לא נרקד אפילו סימן קריאה אחד.
הספר נפתח ונסגר במסות מרתקות של המתרגמת, המצליחה לכתוב את כוריאוגרפיית הטנגו של ריקוד ושירה.

רוני סומק.
רוני סומק הוא משורר



זה הדברים 
מאת סמי ברדוגו

(הספר) מתאר מסע המתרחש שבוע בחדר סגור, חדר ילדותו של המספר. זה מסע לשום מקום,ולכל המקומות שבין בן לאמו, בין אם לבנה, בין הבן לגבריותו,לפגימותו,לתלישותו.
המספר מוציא את אמו המרוקאית מבית האבות,וכולא את שניהם בבית הילדות שבו חי רק אתה, נחוש לקראת ״הדברים״ לקראת האותיות העבריות שכלה ונחרצה מעמו ללמד אותה לכתוב ובזכותן תהיה סוף סוף ״האחת שהיתה צריכה להיות״. הוא רוצה לחלץ אותה מהאנאלפבתיות, להמציא תיקון לעצמו, והיא מספרת ומספרת על מחה הנודדת,בתחבולות  של שחרזדה משהה את הלמידה והופכת את התפקידים: היא המגלה את הסודות, היא הלוכדת את בנה.
ברדוגו, בכתיבה בשלה ומדויקת, בונה סיפור מטלטל, מיטיב לשזור זו בזו את השפה העילגת של האם ואת שפת הבן, כשהמוות מרחף בבית הקטן שבמושבה.״בערוב ימיה מתבקש מותה״, הוא כותב, ומהדהד את ״בדמי ימיה" של עגנון.

ציפי גון- גרוס
סופרת ועורכת התוכנית "ספרים רבוותי, ספרים" בגלי צה"ל


מתוך "הספר הכי טוב שקראתי השנה", הארץ.

בניית אתריםבניית אתרים 

הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור