התרבות נועדה במקור לחנך את ההמונים ולעדן את מנהגיהם, להוות "קרן אור של נאורות" שתחדור אל כל הפינות החשוכות של הדעה הקדומה והאמונה הטפלה. ואילו בעולמנו המודרני והנזיל, קובע זיגמונט באומן, התרבות עוסקת בפיתוי ובשידול, בייצור של צרכים ורצונות חדשים, ולא בניסוח נורמות. בחברה הצרכנית של ימינו התרבות באה לידי ביטוי על ידי מאגר של מוצרים שמתחרים זה בזה על תשומת הלב הקצרה של לקוחות פוטנציאליים.
בעולם המאופיין בתהליכים רבי עוצמה של גלובליזציה, הגירה, רב-תרבותיות, מייעד זיגמונט באומן תפקיד מיוחד לאיחוד האירופי, בחידוש ההבנה של מושג התרבות. הודות לגיוון הלשוני, התרבותי והחברתי של אירופה, "האחר" הוא השכן הקרוב ביותר. הגיוון הזה הוא האוצר היקר ביותר שאירופה הצליחה להציל מהבעֵירות הגדולות של העבר, ואותו היא מציעה לעולם היום: לדעת לחיות עם האחר.
זיגמונט באומן הוא אחד ההוגים החברתיים המשפיעים ביותר בזמננו. נודע בניתוחיו על הקשר שבין המודרניות לשואה, ועל תרבות הצריכה הפוסט-מודרנית.
ספרו גלובליזציה: ההיבט האנושי תורגם לעברית ויצא בהוצאתנו בסדרת "אדום כהה" (2002).
הספר השני בסדרת אדום דק. קדם לו משהו כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם מאת דיוויד פוסטר וואלאס.
כוחות היצירה מותשים
מודרניות נזילה על פי זיגמונט באומן
הסוציולוג היהודי, שאינו נוכח בשיח הישראלי, תמה על כך שדווקא היהודים, שהיו בעבר קורבנותיהן של מדינת הלאום באירופה, דבקים היום בערכיה. ראיון
זיגמונט באומן בראיון
על אי-צדק חברתי, על תרבות ואופנה בעידן הגלובלי וגם על הקשר בין גדר ההפרדה לבין היטלר