מאיה בז'רנו, משוררת וסופרת מהבכירות בספרות העברית. כלת פרס ביאליק לשנת 2003, פרס ברנשטיין, ופרסים נוספים. ספרה הראשון,"בת יענה", יצא בשנת 1978 בהוצאת 'עכשיו'. כבר בראשית דרכה בלטה במקוריותה ובתעוזתה, במקצבי השפה ובהרפתקה הסמנטית שלה בכלל ובסדרת השירים 'עיבוד נתונים' בפרט. היא ממשיכה את דור השירה של דוד אבידן, יונה וולך ואהרן שבתאי בדרכה הייחודית והמודרניסטית. הספר הנוכחי ,"תדרים", הוא מבחר מקיף וכולל של כל ספרי השירה שלה עד כה (להוציא הספר 'דורסי לילה'). הספר מעיד על תהליך של התפתחות ונביעה כאשר כל ספר נולד מתוך קודמו: מלשון שירית דחוסה מאוד המעידה על תחושת זמן כמעט בלתי ליניארית, ועל מצבים נפשיים מתחלפים במהירות (שירים שנכתבו בשנות העשרים של המשוררת, כשהתגוררה בירושלים בגפה ) לצד שירים קלאסיים יותר במירקם התחבירי שלהם, ועד למחזור החותם את עיבודי הנתונים המכונה: עבוד נתונים, שירת הציפורים. מחזור זה מצביע על מציאות אורבנית טכנולוגית ומדעית - העולם מבעד למסך; המסך הפרטי אישי שלה נולד בהשראת מסך הטלוויזיה, ונכתב ברובו בתל אביב עם סיום כתיבת העבודים הממוספרים. לכן - עולם מבעד ל-0. עולם מתוחכם ומנוכר. בתוך ארמון פרטי של ניסוחים / שאם אמנם נראה חשוך עומד במרחקים / בתיור נועז, אוהב וזהיר - הולך ורב בו הוודאי והנהיר / והמוזר מונח ליד מוכר, והמפתיע - ליד ידוע / ובלתי מסודר נכנס לתוך סוגר הביטוי / בצירופי מלים הכרחיים למעמד ולמצב ההכרה והגוף הפרטיים, בהתייחסות לאלו דברים כלליים / השופעים כמבוע מן הבלתי-ידוע, ומהידוע ללא ידוע / לומר שזו אמת החוויה, שימוש במכמני ההשכלה ומאגר האסוציאציה / שזו היא דרך משחק מוסיקלית לשונית, רגשית שכלית / או דרך הבעה אישית / האוחזת משמעות פרטית במשמעות כללית / .. אבל לצורך הצלחת התאורה באותה מערת שירה חשוכה / צריכים כלים ונכונות הרפתקנית / מעין קונספציה מושגית מופשטת צוענית, שלדעתי איננה כי אם מערכת חשמלית מבוקרת במתח גבוה... מתוך "מקאמה פואטית".