כבר בשנת 1882 ניטשה כתב בספרו המדע העליז: "המנוחה כבר נעשתה עניין של בושה; הרהורים ממושכים כמעט שגורמים נקיפות מצפון. אדם חושב ועיניו בשעונו, כשם שהוא אוכל בצהריים ועיניו בעיתון הבורסה – אדם חי כאילו עלול הוא בלי הרף לאחר למשהו." ב-136 השנים שחלפו מאז, המצב רק החמיר. בשנת 1991 דיווח טיים מגזין על כמיהה הולכת וגוברת לשוב ל"חיים הפשוטים". 69% מהנשאלים אמרו שהיו רוצים "להאט את הקצב ולחיות חיים רגועים יותר", ושיעור מדהים של 89% דיווחו שהיו רוצים לבלות יותר זמן עם משפחתם. בשנת 2014, נערך סקר דומה ובו נמצא כי למעלה ממחצית הנשאלים רוצים להאט את קצב חייהם.
עמית נויפלד לוקח את הקוראים למסע אל שחר ההיסטוריה המודרנית ואל נקודות המפתח שעיצבו את תרבות המהירות המאפיינת את ימינו. בשפה בהירה, קולחת ועשירה בדוגמאות הוא מציג תופעות, מגמות ותהליכים הדוחקים אותנו לעבוד, לצרוך ולחיות בהילוך מהיר.
היסטוריה של מהירות מעורר דיון בהשלכות הכלכליות, הרגשיות והחברתיות שיש לקצב החיים המהיר. זהו מדריך מעשי להאטת החיים, שמסייע בהחלטה להוריד הילוך, מציע דרכים ליהנות יותר מהמזון, מהעבודה ומזמן הפנאי, ומאפשר ליצור קשרים משמעותיים יותר עם המשפחה, החברים, הסביבה והקהילה בה אנו חיים.
הספר, הקורא תיגר על מאפייני עידן המהירות ועל הרציונליות התועלתנית, הוא חלק ממהפכה עולמית העונה לשם "תנועת ההאטה". הוא מזכיר לנו שלא פעם, השינויים הגדולים ביותר מתחילים בהחלטה לעשות פחות, או אפילו כלום. זה אולי נשמע מוזר, אבל היי, גם רוזה פארקס שינתה את העולם בלי לקום מהכיסא. מוזמנים להצטרף.
עמית נויפלד, יליד 1975, מייסד ועורך אתר תנועת ההאטה slow.org.il כותב אודות פשטות מרצון, מינימליזם והמנגנונים שמניעים אותנו לעבוד ולצרוך בהילוך מהיר. מפרסם טורי דעה בעיתונים (הארץ, כלכליסט) ומרצה בפורומים שונים.
לעמית תואר ראשון בפילוסופיה וקולנוע ותואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב. מתגורר בשכונת התקווה עם נועה, אשתו, וגור חתולים. אוהב ללכת לאט ולבהות, משתדל שלא להידרס.