ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור

 התרסה עתירת יופי, שנינה ורגישות נגד עולם המתפרק מיופיו ומערכיו
בכל סרלואי על נפש אחת אחריך, ספרו  של דורי מנור
 

 יאיר אסולין מנסה לפצח את סוד הישראליות

"כי זה כל הספר הזה - פה ושם בארץ ישראל גרסת 2020. זהו מסע אל תוך הפצעים השותתים של ישראל, וכאלה אינם חסרים".
"זהו אכן סיפורה המדויק של ההישרדות הישראלית 2020, ואסולין הוא מטובי מספריה".
אברהם בורג על במקום  יאוש | יאיר אסולין
 
 
תום שפירא, הארץ, על הקסטה השחורה
 
אסירים, שיכורים ונערות הפקר בספר הזמר החדש 
ספרם החדש של תמר ז"ל ועמוס רודנר הוא המשכו הישיר של הספר "זמר'ל", ובו שירי יהדות מ'תחתית החבית'
יעקב בר-און עם צאת הספר
 ממזמר'ל 
 
 
 אולי עוד תצמח מהקורונה תנועת חסידות חדשה
בין לימוד תורה בתנועת המקויה היפנית לעיסוק בשבת דרך זן־בודהיזם, המשורר הרב אלחנן ניר מחפש עניין באזורים "הרחוקים, ללא נקודות ההשקה"
 • לרגל צאת ספר שיריו גוף שנתת בי , הוא מספר על הקיום החדש שהולידה המגיפה ועל חילופי הדורות בציונות הדתית 
 
קווים לדמותו של המוח הישראלי
גמיש אך מבורדק, חכם אך רגשי - ואיינשטיין דווקא היה גאה בו. פרופ' גד יאיר מפענח בספרו החדש את המוח והחשיבה הישראליים, ומסביר למה מדעניות ישראליות נחשבות בעולם ל"סופר וומן" ולמה האקדמיה שלנו היא בסך הכול "פייק אקדמיה"
רן בן-נון עם צאת הספר המוח הסורר- הזמנה לפגישה עם המדע הישראלי' של גד יאיר.  
 
 רציתי להשמיע את קולם של הסובלים מאלימות
בלצאנו על הסיפור שמאחורי ספרו ועל איטליה בימי הקורונה. ראיון עם
 מארקו בלצאנו שספרו לא אזוז מכאן ראה אור לפני מספר שבועות
 
 
 
יצירת מופת מכשפת, שמהדהדת את סבלן של נשים העוברות התעללות באשר הן
תמר רותם על  קוֹרִיגדוֹרָה מאת גֵייל ג'ונס 
 
שירה צלולה ומדוייקת כל כך
שירה המבוססת על איפוק, אנדרסטייטמנט, איזונים פנימיים עדינים, מידה נכונה וצניעות.
 
אלי הירש על
שאשה אינה אלוהים, ספר השירים של רוחמה וייס
 
מתי יונח לך ארצי, ארצי העשנה — שנתיים אחרי מות חיים גורי, ספר חדש
שנתיים אחרי מותו של חיים גורי השלימו אשתו ושלוש בנותיו את הוצאת ספר שיריו האחרון, אל המקום האחר, והן מספרות על לבטי העריכה ועל החיים עם האדם המורכב שידע בעל פה אינספור שירים ושכתב על עצמו: "אני מלחמת אזרחים"

כתבה של גילי איזיקוביץ
 

 
להמלצות נוספות >>


Share

וזהו זה
באתי לעולם ביום זה־וזה, גדלתי במקום כזה־וכזה, הלכתי לבית הספר כמו שצריך, המקצוע שלי הוא זה־וזה, קוראים לי כך־וכך, ואני לא חושב הרבה. מבחינת המין אני גבר, מבחינת המדינה אני אזרח טוב, ומבחינת המעמד אני בא ממשפחה טובה. אני חבר חביב, שקט ומסודר בחברה האנושית, מה שקוראים אזרח טוב, אוהב לשתות בנחת את כוס הבירה שלי, ולא חושב הרבה. מובן מאליו שאני אוהב לאכול טוב, ומובן גם שרעיונות רחוקים ממני. מחשבה מחודדת רחוקה ממני לגמרי; דעות רחוקות ממני לחלוטין, ולכן אני אזרח טוב, כי אזרח טוב לא חושב הרבה. אזרח טוב אוכל את האוכל שלו, וזהו זה!
את הראש אני לא מאמץ במיוחד, אני משאיר את זה לאחרים. מי שמאמץ את הראש משניא את עצמו; מי שחושב הרבה נחשב אדם לא־נעים. כבר יוליוס קיסר הצביע באגודלו על קסיוס השדוף עם המבט החלול, שמפניו חשש כי חשד שיש לו דעות. לאזרח טוב אסור לעורר פחד וחשד; לחשוב הרבה זה לא עניינו. מי שחושב הרבה, הופך את עצמו ללא־נעים, וזה מיותר לגמרי להפוך את עצמך ללא־נעים. עדיף לנחור ולישון מאשר לחשוב ולהתפלסף. באתי לעולם ביום זה־וזה, הלכתי לבית ספר כזה־ וכזה, אני קורא מדי פעם את העיתון הזה־והזה, עוסק במקצוע כזה־וכזה, גילי כך־וכך, אני כמדומה אזרח טוב, אחד שאוהב לאכול טוב. את הראש אני לא מאמץ במיוחד, אני משאיר את זה לאחרים. לשבור את הראש יותר מדי זה לא בשבילי, כי מי שחושב הרבה, כואב לו הראש, וכאב ראש זה עניין מיותר לגמרי. עדיף לישון ולנחור מאשר לשבור את הראש, והרבה יותר טוב לשתות כוס בירה בנחת מאשר לחשוב ולהתפלסף. דעות רחוקות ממני לגמרי, ואת הראש אני לא רוצה לשבור בשום פנים ואופן, את זה אני משאיר לפוליטיקאים מובילים. הרי בשביל זה אני אזרח טוב, שיהיה לי שקט, שלא אצטרך לאמץ את הראש, כדי שדעות יהיו רחוקות ממני לגמרי וכדי שאוכל לחשוש בפחד מפני יותר מדי מחשבה. מחשבה מחודדת מפחידה אותי. כשאני חושב בחדות, אני רואה כוכבים. אני מעדיף לשתות כוס בירה טובה ולהשאיר את כל המחשבות המחודדות לפוליטיקאים מובילים. מצדי, פוליטיקאים יכולים לחשוב באיזו חדות שהם  רוצים ולהמשיך בזה עד שיישבר להם הראש. אני תמיד רואה כוכבים כשאני מאמץ את הראש, וזה לא טוב, ולכן אני ממעיט ככל האפשר לאמץ את הראש ונשאר יפה־יפה בלי ראש ובלי מחשבות. אם רק פוליטיקאים בולטים חושבים עד שהם רואים כוכבים ועד שמתפוצץ להם הראש, אז הכול בסדר, ואחד משלנו יכול לשתות בשקט כוס בירה בנחת, לאהוב לאכול טוב, ובלילה לישון ולנחור להנאתו, בהנחה שטוב יותר לנחור ולישון מאשר לשבור את הראש ומאשר לחשוב ולהתפלסף. מי שמאמץ את הראש רק משניא את עצמו, ומי שמצהיר על כוונות ודעות נחשב אדם לא־נעים, ואילו אזרח טוב צריך לא להיות אדם לא־נעים, אלא נעים. אני משאיר בשלוות נפש גמורה את החשיבה המחודדת והשוברת־ראש לפוליטיקאים בולטים, כי אחד כמוני הוא רק חבר סולידי וחסר חשיבות בחברה האנושית, ומה שקוראים אזרח טוב או זעיר־בורגני, שאוהב לשתות בנחת את כוס הבירה שלו ולאכול את האוכל הטוב, השמן והטעים ככל האפשר, וזהו זה!
שהפוליטיקאים יחשבו להם עד שיודו שהם רואים כוכבים ושכואב להם הראש. לאזרח טוב לא צריך להיות אף פעם כאב ראש, להפך, הוא צריך תמיד ליהנות בנחת מכוס הבירה הטובה שלו, ובלילה הוא צריך לנחור ולישון להנאתו. קוראים לי כך־וכך, באתי לעולם ביום זה־וזה, שילחו אותי לבית הספר הזה־והזה כמו שראוי וכמו שצריך, אני קורא לפעמים את העיתון הזה־והזה, המקצוע שלי הוא כך־וכך, אני בן כך־וכך שנים ואני מוותר על חשיבה רבה ומאומצת, כי אני משאיר ברצון את אימוץ הראש ואת שבירת הראש לקודקודים מובילים ומנהיגים, שרואים עצמם אחראים. אחד משלנו לא מרגיש שום אחריות לא מלפנים ולא מאחור, כי אחד משלנו שותה בנחת את כוס הבירה שלו ולא חושב הרבה, אלא משאיר את העונג המשונה הזה לקודקודים הנושאים באחריות. הלכתי לבית הספר הזה־והזה, ושם נדרשתי לאמץ את הראש, ומאז לא חזרתי מעולם לאמץ או להפעיל אותו. ביום זה־וזה נולדתי, שמי כך־וכך, אין לי שום אחריות ובשום אופן אני לא יחיד במיני. למרבה המזל יש די הרבה אנשים שנהנים כמוני בנחת מכוס הבירה שלהם, שממעטים כמוני לחשוב ושכמוני לא אוהבים לשבור את הראש, ששמחים להשאיר את זה לאחרים, למשל לפוליטיקאים. חשיבה מחודדת רחוקה לגמרי מאחד  מוני, חבר שקט בחברה האנושית, ולמרבה המזל לא רק מאחד כמוני, אלא מגדודים של אנשים שמעדיפים כמוני לאכול טוב ולא לחשוב הרבה, והם בני כך־וכך, למדו במקומות האלה־והאלה, חברים מסודרים כמוני בחברה האנושית, ואזרחים טובים כמוני, ושחשיבה מחודדת רחוקה מהם ממש כמו ממני, וזהו זה! 



 הסופר השווייצרי רוברט ואלזר (1878 – 1956) נחשב היום לאחד הסופרים החשובים והמעניינים ביותר בספרות המאה ה-20. עוד בחייו זכה להערצתם של סופרים ואנשי רוח כגון פרנץ קפקא, מקס ברוד, רוברט מוזיל, ולטר בנימין והרמן הסה, אולם כתיבתו הייחודית לא זכתה להגיע לקהל רחב, ויצירותיו נדחו פעמים רבות.
קובץ זה כולל מבחר סיפורים קצרים מתוך שלושים שנות יצירתו של ואלזר, ומאפשר לטעום מדרכו האמנותית המרתקת והחד פעמית.
סיפוריו הקצרים של ואלזר – מאופיינים בהומור מיוחד במינו המוביל לעתים קרובות למצבים של אבסורד ולתהיות קיומיות. בתמימות ילדית ובחדות אבחנה, מבסס ואלזר תחושה של שבריריות אנושית נוגעת ללב, של חיפוש דרך מתמיד ושל בחירה בלתי נמנעת באפשרות ללכת לאיבוד.
 
   
קישורים:
 לדף הספר
  פרקים ראשונים נוספים

 


בניית אתריםבניית אתרים 

הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור