ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור
    חפש

     דברים נתונים ואין פתחי יציאה
    נבדה של מיטל זהר הוא חלל הרוחש תחת חלליו, קופסא שחורה, מרתף אפלולי ואין מפתח אחד. המפתח הוא צרור סיפורים שעליהם מונח הבית כמו ספינת רפאים. זהר הופכת את הקריאה לעונג שהוא לא רק אינטלקטואלי, אלא גם פרוורטי, ולכן גופני כל כך, מפתה כל כך ומצמרר
    איה אליה על נבדה של מיטל זהר
     
    ענת עינהר על ספרו של גונן נשר קונכיות
     
     

    מתאים לך ככה שאת צוחקת
    יונה ט
    פר
    שוב ושוב, כאילו היה הדבר גזירה משמים, אנחנו מזדעזעים לשמוע על נשים שנרצחו על ידי בן זוגן: בעל, חבר, מאהב.
    בבסיס הסיפור מתאים לך ככה שאת צוחקת עומדת התהייה על כוחה הנורא של הקנאה, על סערת הרגשות הבלתי נשלטת שהיא מעוררת, הסוחפת את בן הזוג למעשה המצמרר , והנערה - הקורבן.

    להמשך>

     
    לשמוע את השומעות
    חדוה הרכבי  מביאה לשירה הישראלית קול נשי טראגי ואחר
    לילך לחמן על
     עד שוב אשמע אותך
     
     
     
    מעולם לא הייתי מוגנת
    מספרה של שירה סתיו עולה תחושת מחנק, כאילו העולם הולך וסוגר עליה. שיריה מתארים מאבק עיקש ומכמיר לב לפרוץ את המגבלות.
    יותם ראובני, הארץ, על שריר הלב, ספר השירה השני של שירה סתיו.
     
     
     
     
     מן העיתונות>>>

     המלצות קודמות >>>
     
    להמלצות נוספות >>


    עטיפת הספר שורשי אויר
    שורשי אויר  / אלמוג רות
    סיפורה של מירה גוטמן, גיבורת שורשי אוויר, אחוז וסבוך בסיפור משפחתה האפל, המשתרע על פני מאה שנים של תשוקה וטירוף בארץ ישראל ובסביבותיה. לבדובי "המשוגע", איש העלייה הראשונה, אדם בעל דעות חברתיות קיצוניות ותשוקות בלומות; הגיורת הרוסייה שלו המשתרכת אחריו לכל מקום; בנם (סבה של מירה), שסורס בידי ערבים ונרצח על ידם; אמה של מירה, אשה ילדה יפה והיסטרית; בעלה הראשון (אביה של מירה); בעלה השני, "צועני" יפה תואר; ומאהביה הרבים – כל אלה, וכן הדמויות הסובבות אותם, מעוצבים בשורשי אוויר מנקודות ראות שונות, המותכות כולן בתודעתה של מירה- הנצר האחרון של המשפחה, המנסה להתחקות אחר שורשיה האפלים כדי להתחבר אליהם ובו בזמן גם לנסות להינתק מהם ומן הדטרמיניזם שלהם. חייה של מירה נגזרים, במידה רבה, על פי תבנית משפחתה ונוף גידולה. בדומה לסב אמה אין היא מצליחה לממש את תשוקותיה הארוטיות. צלו של לבדובי מורגש גם בעמדותיה החברתיות בדרכה החברתית חסרת הפשרות. מירה, בניגוד לרבות מן הנשים בסיפוריה האחרים של רות אלמוג, אינה יצור פאסיבי המקבל עליו את גורלו ומגיב ב"הצטמצמות". בעיקר בחלקו השני של הרומאן היא נתפסת במין אנטיגונה מודרנית. מהומות הסטודנטים בצרפת בשלהי שנות השישים, ופלישת הרוסים לצ´כיה – פלישה שבעטייה נהרג יאן, מאהבה והחלק הגברי הארכיטיפי שלה - מביאים את מירה לקרוא תיגר על הממסד הבורגני בשמו של אידיאל החופש. מאבקה, שגבולו הוא המוות, הוא מאבקה של אשה המסרבת לקבל את החיים כפי שהם? מאבק טוטאלי שיש בו קסם רב ובו בזמן עם אימה גדולה. סיפורה של מירה הוא אפוא סיפור של אשה הנקרעת בין דטרמיניזם פסיכולוגי לבין תשוקה עזה לחופש, לטוהר ולטרנסצנדנטי. המתח בין שני הקטבים הללו מוצא את ביטויו, אם בדרך של איפוק ואם בדרך של העצמה, גם בתיאורי מרחב ממשיים או הזויים. לרות אלמוג, כמו למירה ולאמה, רגישות מיוחדת לעולם הצומח הארץ ישראלי. תיאורי הנוף בשורשי אוויר, המשקפים הן מציאות מוחשית והן – בדרך מטאפורית – עולמות רגשיים סמוכים, הם פנינים ספרותיות נדירות: כשהגיעו מירה וז´אק אל המושבה כבר פרחו משוכות ההרדופים הרעילים באותו ורוד חכלילי לוהט וחריף, שלא היה דומה משום בחינה לוורוד ענוג של בגדי תינוקת או שמלת ילדה, כי היה בו דבר שהעלה על הדעת בשר חי, ולו רק מפני החרקים השונים הנמשכים אל ניחוחו והמתקתק הדבשי, ולו בגלל הכינמות הדבקות בו עדרים-עדרים, יושבות על צינורות הפרחים דמויי המשפך וסביב הגבעולים הקצרים ומוצות את לשדם בלי קול, מוסוות היטב, מבען כצבע העלים הגלדניים המחודדים כסכינים, אפרפר ויגע ומאובק, וככל שהיו הפרחים מלאים ועשירים ורבי חיוניות, כן היו העלים דמויי הלהב שוממים וחסרי תקיפות, והיו תלויים בליאות על הענפים הסרוחים והמידלדלים ומבטאים איזו מועקה.
    ( יגאל שוורץ)

    ספריה של רות אלמוג באתר:
    את הזר ואת האויב
    האגם הפנימי
    המסע שלי עם אלכס
    עוד חיבוק אחד
     צפורקסם
    שורשי אויר


    שם ספר:  שורשי אויר
    מחבר/ת:  אלמוג רות
    הוצאה:  הקיבוץ המאוחד
    מקור / תרגום:  מקור
    דאנאקוד:  310001392
    מלאי מוגבל - לא למכירה
    בניית אתריםבניית אתרים 

    הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור