ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור
    חפש

     
     
     
    בדידותה של הגיבורה סינגולרית לחלוטין
    בספרה השני מתארת אורית וולפיילר בחוכמה ובאומץ את התמודדותה של בת יחידה באמצע החיים, ששבה לגור עם הוריה המזדקנים. שפתה של הסופרת יוצרת עולם הרמטי המאפשר להרגיש את המחנק שבשהות המשותפת.
    נטע הלפרין על את המוות אני רוצה לראות בעיניים | אורית וולפיילר
     
     נובלה רגישה ומדוייקת שמצטיינת בשפה ובגיבורים ייחודיים
    חבצלת פרבר, ב"מקור ראשון" , על חלק כמו מים | טלי שמיר ורצברגר
     

    זרם חילופין של חום-קור
    "קראתי את ספרו החדש של דויד גרוסמן בקדחתנות, בדריכות, גם בוויכוח. אש בוערת בספר הזה... ...הספר מרתק ומפעים". נסים קלדרון ממליץ על אִתי החיים משחֵק הרבה

     
    מלהטטת במילים
     
       ספר מבריק על הנאצים שמטשטש את הגבול בין היסטוריה לבדיון
    הברקה ספרותית ובגדר קריאת חובה."
    על הספר 'סדר היום' מאת אריק ויאר
     
    סוד המגילות האבודות
    ראיון עם יורם סבו, שהקדיש את חייו לחקר הפרשה
    עם צאת ספרו
    סוחר המגילות  
     
     
     
     סיפורים קצרים בשלים ומלאים
     
    הזאבה האחרונה שמעל צריחיה מרחף ענן השפות
    "...במבחר הנוכחי.. היא מתגלה מחדש כמשוררת האשה־ילדה־אֵם של דורה"
    לילך לחמן עם צאת 'בלוז לתינוקות נולדים' מבחר משירי נורית זרחי בסדרת מבחר | זוטא 
     
     מן העיתונות>>>

     המלצות קודמות >>>
     
    להמלצות נוספות >>


    עטיפת הספר לא עכשיו, לא כאן
    לא עכשיו, לא כאן  / דה לוקה ארי
    המספר בן השישים של "לא עכשיו, לא כאן" מוצא תמונה שאביו צילם לפני כחמישים שנה: קטע של רחוב בנאפולי, אמו עומדת לחצות את הכביש. מולה, סמוך למדרכה האחרת, נראה אוטובוס. דומה שהוא-עצמו יושב מאחורי זגוגית החלון של האוטובוס, היום, ומקווה לאחוז סוף-סוף רגע שבו החיים שהעניקה לו אמו יהיו באמת שלו. אם נעצרת ברחוב, אדם משתהה מול תמונה; ומצד אחר: חיים שלמים.

    המונולוג הפנימי באוזני אמו, עד לסיום המפתיע, הצפוי בדיעבד, הוא כל הטקסט של הספר הצנום הזה, יצירת-מופת גאונית של דה לוקה. רובו של המונולוג הוא סדרת סצנות נוגעות-ללב, ולעתים-קרובות קומיות, מילדותו ומנערותו של נער מהורהר וגמגמן בנאפולי שלאחר מלחמת-העולם השנייה. בבית שוררת חומרה של דממה קשה, גדושה אי-הבנות. תפרחת של שתיקות מכינה את זהותו של הנער. במשחק אי-ההבנות שלו עם אמו הוא אוסף את המתארים של עצמיותו. פגם הדיבור שלו הופך למחיצה שמאחוריה הוא חווה את ההתרגשות של ההתנכרות, מאלף את עצמו להיות זר, לא להשתייך, כמצב נכון לשמירת הייחוד שלו; הוא מתאמן בלחיות "בלי לחכות", אך גם חווה את הרוע של העולם כמעט פיזית וכאילו הוא אחראי לו אישית, אף-על-פי "שלא עשה את זה בכוונה". וכמין פיצוי הוא ניחן ביכולת מופלאה למצוא את נקודת הרגע של החפצים, שמאפשרת לו להעמיד אותם בשיווי-משקל לזמן ממושך: מזלג ניצב בעצמו ישר על חודיו, כמו רקדנית בעלת ארבע רגליים.
     

    קישורים
    מראה מקום
    הדס פלדמן על כנפיהם של ז'ורז' פרק, מרסל פרסט וארי דה לוקה כדי לשוטט במרחב ובזמן בעקבות זיכרונות ילדות


    ספריו של ארי דה לוקה באתר:

    היום שלפני האושר
    הר אדוני
    אתה, שלי 
    היפוכו של אחד
    בשם האם  
    נַפָּלִיטָנִי
    שלושה סוסים 
    לא עכשיו, לא כאן  
     

     

    שם ספר:  לא עכשיו, לא כאן
    מחבר/ת:  דה לוקה ארי
    הוצאה:  הקיבוץ המאוחד
    מתרגם/ים:  אלטרס אלון
    מקור / תרגום:  תרגום
    דאנאקוד:  310004142

    מחיר :  60 
    מחיר באתר:  42 

    בניית אתריםבניית אתרים 

    הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור