ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור
    חפש

     התרסה עתירת יופי, שנינה ורגישות נגד עולם המתפרק מיופיו ומערכיו
    בכל סרלואי על נפש אחת אחריך, ספרו  של דורי מנור
     

     יאיר אסולין מנסה לפצח את סוד הישראליות

    "כי זה כל הספר הזה - פה ושם בארץ ישראל גרסת 2020. זהו מסע אל תוך הפצעים השותתים של ישראל, וכאלה אינם חסרים".
    "זהו אכן סיפורה המדויק של ההישרדות הישראלית 2020, ואסולין הוא מטובי מספריה".
    אברהם בורג על במקום  יאוש | יאיר אסולין
     
     
    תום שפירא, הארץ, על הקסטה השחורה
     
    אסירים, שיכורים ונערות הפקר בספר הזמר החדש 
    ספרם החדש של תמר ז"ל ועמוס רודנר הוא המשכו הישיר של הספר "זמר'ל", ובו שירי יהדות מ'תחתית החבית'
    יעקב בר-און עם צאת הספר
     ממזמר'ל 
     
     
     אולי עוד תצמח מהקורונה תנועת חסידות חדשה
    בין לימוד תורה בתנועת המקויה היפנית לעיסוק בשבת דרך זן־בודהיזם, המשורר הרב אלחנן ניר מחפש עניין באזורים "הרחוקים, ללא נקודות ההשקה"
     • לרגל צאת ספר שיריו גוף שנתת בי , הוא מספר על הקיום החדש שהולידה המגיפה ועל חילופי הדורות בציונות הדתית 
     
    קווים לדמותו של המוח הישראלי
    גמיש אך מבורדק, חכם אך רגשי - ואיינשטיין דווקא היה גאה בו. פרופ' גד יאיר מפענח בספרו החדש את המוח והחשיבה הישראליים, ומסביר למה מדעניות ישראליות נחשבות בעולם ל"סופר וומן" ולמה האקדמיה שלנו היא בסך הכול "פייק אקדמיה"
    רן בן-נון עם צאת הספר המוח הסורר- הזמנה לפגישה עם המדע הישראלי' של גד יאיר.  
     
     רציתי להשמיע את קולם של הסובלים מאלימות
    בלצאנו על הסיפור שמאחורי ספרו ועל איטליה בימי הקורונה. ראיון עם
     מארקו בלצאנו שספרו לא אזוז מכאן ראה אור לפני מספר שבועות
     
     
     
    יצירת מופת מכשפת, שמהדהדת את סבלן של נשים העוברות התעללות באשר הן
    תמר רותם על  קוֹרִיגדוֹרָה מאת גֵייל ג'ונס 
     
    שירה צלולה ומדוייקת כל כך
    שירה המבוססת על איפוק, אנדרסטייטמנט, איזונים פנימיים עדינים, מידה נכונה וצניעות.
     
    אלי הירש על
    שאשה אינה אלוהים, ספר השירים של רוחמה וייס
     
    מתי יונח לך ארצי, ארצי העשנה — שנתיים אחרי מות חיים גורי, ספר חדש
    שנתיים אחרי מותו של חיים גורי השלימו אשתו ושלוש בנותיו את הוצאת ספר שיריו האחרון, אל המקום האחר, והן מספרות על לבטי העריכה ועל החיים עם האדם המורכב שידע בעל פה אינספור שירים ושכתב על עצמו: "אני מלחמת אזרחים"

    כתבה של גילי איזיקוביץ
     

     
    להמלצות נוספות >>


    עטיפת הספר בגוף אני מבינה | דויד גרוסמן
    בגוף אני מבינה  / גרוסמן דויד

    בכל אחת מצמד הנובלות שבספר הזה משמיע מישהו סיפור באוזני אדם קרוב – סיפור על בגידה וקנאה.

        בראשונה, "איטרוף": שאול, גבר לא צעיר, חווה בהתמסרות מלאה, בתשוקה ובעוצמה, את הרומאן של אשתו אלישבע עם גבר אחר, שאתו היא מקיימת את חייה האמיתיים. "הסיפור" הזה מעסיק אותו בינו-לבינו כבר עשר שנים, אבל רק עכשיו, לראשונה, הוא מלביש את המצב במלים ומשתף בו את אסתי, אשת אחיו.

        בנובלה השנייה, "בגוף אני מבינה": רותם, אשה-נערה, שיחסיה המנוכרים עם אמה, נילי, היו לה במשך שנים מקור לכאב, יושבת עכשיו ליד ערש-הדווי של אמה כדי לקרוא באוזניה סיפור שכתבה עליה. בסיפור המדומיין הזה היא מנסה לפענח את חידת הקשר שנרקם לפני 18 שנה בין האם, מורה ליוגה, לבין נער "יחיד במינו".

        כעת מנסה רותם לבדוק מול אמה האם מה שארגה לסיפור, שבו העניקה לנער קול וגוף, באמת דומה למאורע הטראומטי, הנעלם ממנה, שהתרחש אז בינו לבין האם, ושאותו חוותה רותם בזמנו כבגידה של אמה. "לא חשוב גבר, לא חשוב אשה", אומרת נילי לנער בסיפורה של רותם, ובכך פותחת רותם, המספרת, מקום שבו הכל אפשרי.

        דויד גרוסמן מפליא לספר בצמד הנובלות את הגוף כנפש ואת הנפש כגוף, ומעניק לנו חוויית קריאה עזה ומפעימה.


    "איך היא עומדת בזה, הוא חושב. עוד פעם ועוד פעם הטקסים המדוקדקים שהיא חייבת לערוך, וההתרוצצות העצבנית בחדרים לפני שהיא יוצאת, דלתות של ארונות נטרקות, מגירות נפתחות ונסגרות, משהו צר ואטום נאחז בפנים היפות שלה ברגעים האלה, חס-וחלילה שתשכח איזה פרט, מסרק או ספר או בקבוק שמפו, ולא, הכל יקרוס. הוא מתיישב אל שולחן-העבודה הריק שלו ואוחז את ראשו בידיו, בעוד היא זורקת שלום חטוף מהדלת, ולבו שוקע, אפילו לא באה להיפרד, היום יהיה שם משהו מיוחד, וכבר היא יוצאת אל הרחוב במהירות, בעיניים מושפלות, שלא תפגוש במבט ותיקלע לשיחה מיותרת. איך היא לא מוותרת, מאיפה יש לה כוח לעבור את זה כל יום מחדש. אחר-כך, כאילו התרשל על משמרתו, הוא עוצם את עיניו וממהר ללוות אותה כשהיא נכנסת למכונית שלה, פולו קטנה וירוקה מאוד. הוא קנה לה אותה בהפתעה. היא התחלחלה מהצבע וזעמה על הבזבוז. אבל הוא רצה שתהיה לה מכונית משלה, שתוכלי לנסוע חופשי, אמר, שלא נריב כל הזמן על האוטו. ורצה שתהיה לה מכונית ירוקה מאוד. בדמיונו היתה המכונית כמו רכיב אלקטרוני זוהר שמוחדר למערכת הדם כדי שמצלמה תוכל לעקוב אחריו. לאט הוא מניח את ראשו על מסעד הכיסא, והיא נוהגת. פניה מתוחות וקרובות מדי לשמשה הקדמית. ייקח לה בערך שמונה או תשע דקות להגיע. וצריך להוסיף לזה עיכובים לא צפויים (פקק תנועה, קלקול ברמזורים, האיש שמחכה לה שם בדירה לא מוצא את המפתחות ומאחר לפתוח לה את הדלת), וכבר אבדו עוד ארבע-חמש דקות יקרות. אלישבע, הוא אומר בקול, לאט, הוגה כל הברה. ועוד פעם אומר, בשביל האיש ההוא..."



    כל ספריו של דויד גרוסמן באתר>>>

    שם ספר:  בגוף אני מבינה
    מחבר/ת:  גרוסמן דויד
    הוצאה:  הקיבוץ המאוחד
    מקור / תרגום:  מקור
    דאנאקוד:  310003639

    מחיר :  86 
    מחיר באתר:  60 

    בניית אתריםבניית אתרים 

    הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור