נבדה של מיטל זהר הוא חלל הרוחש תחת חלליו, קופסא שחורה, מרתף אפלולי ואין מפתח אחד. המפתח הוא צרור סיפורים שעליהם מונח הבית כמו ספינת רפאים. זהר הופכת את הקריאה לעונג שהוא לא רק אינטלקטואלי, אלא גם פרוורטי, ולכן גופני כל כך, מפתה כל כך ומצמרר איה אליה על נבדה של מיטל זהר
מתאים לך ככה שאת צוחקת יונה טפר שוב ושוב, כאילו היה הדבר גזירה משמים, אנחנו מזדעזעים לשמוע על נשים שנרצחו על ידי בן זוגן: בעל, חבר, מאהב. בבסיס הסיפור מתאים לך ככה שאת צוחקת עומדת התהייה על כוחה הנורא של הקנאה, על סערת הרגשות הבלתי נשלטת שהיא מעוררת, הסוחפת את בן הזוג למעשה המצמרר , והנערה - הקורבן.
ג'ורג'יה הנסן היא הצעירה במשפחה של נשים חופשיות החיות בבית אחד ומקבלות על עצמן מערכת של חוקים נוקשים. מצד אחד הן שותפות לסוד גדול ההופך אותן למשפחה מיוחדת במינה, ומצד אחר - כך רואה זאת ג'ורג'יה - הן משועבדות וחיות בפחד.
יש חוקים שהנערה בת השש-עשרה (כמעט) מפרה בסתר. ככל שמתקרב טקס ההתבגרות המתוכנן היא מעזה יותר ויותר. ערב יום הולדתה נוחתת על בנות המשפחה אורחת לא צפויה, העלולה לשנות את חייהן מן הקצה אל הקצה...
ריטה מרפי (1964) מתגוררת בורמונט עם בעלה ועם בנם. היא רוקדת וכותבת סיפורים באסם קטן ואדום במחוז צ´יטנדן שבו מתרחש גם הסיפור; הלילות הבהירים והרוח מתאימים למעוף... עפות בלילה הוא ספרה הראשון.