ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור
    חפש

    קווים לדמותו של המוח הישראלי
    גמיש אך מבורדק, חכם אך רגשי - ואיינשטיין דווקא היה גאה בו. פרופ' גד יאיר מפענח בספרו החדש את המוח והחשיבה הישראליים, ומסביר למה מדעניות ישראליות נחשבות בעולם ל"סופר וומן" ולמה האקדמיה שלנו היא בסך הכול "פייק אקדמיה"
    רן בן-נון עם צאת הספר המוח הסורר- הזמנה לפגישה עם המדע הישראלי' של גד יאיר.  
     
     רציתי להשמיע את קולם של הסובלים מאלימות
    בלצאנו על הסיפור שמאחורי ספרו ועל איטליה בימי הקורונה. ראיון עם
     מארקו בלצאנו שספרו לא אזוז מכאן ראה אור לפני מספר שבועות
     
     
     
    יצירת מופת מכשפת, שמהדהדת את סבלן של נשים העוברות התעללות באשר הן
    תמר רותם על  קוֹרִיגדוֹרָה מאת גֵייל ג'ונס 
     
    שירה צלולה ומדוייקת כל כך
    שירה המבוססת על איפוק, אנדרסטייטמנט, איזונים פנימיים עדינים, מידה נכונה וצניעות.
     
    אלי הירש על
    שאשה אינה אלוהים, ספר השירים של רוחמה וייס
     
    למדתי מהעץ לכתוב שירה
    על הלכתי שנים לצידך 
     
    מתי יונח לך ארצי, ארצי העשנה — שנתיים אחרי מות חיים גורי, ספר חדש
    שנתיים אחרי מותו של חיים גורי השלימו אשתו ושלוש בנותיו את הוצאת ספר שיריו האחרון, אל המקום האחר, והן מספרות על לבטי העריכה ועל החיים עם האדם המורכב שידע בעל פה אינספור שירים ושכתב על עצמו: "אני מלחמת אזרחים"

    כתבה של גילי איזיקוביץ
     
     
    התרחשויות הזויות בשוליים החרישיים
    המשוררת אילנה יפה מציגה עולם פנטסטי מעניין ומופרע
    ביקורת על "אירוע לילי" - שיר מתוך פיונית על לוח ריק, שלקח אותנו למחוזות האבסורד של השירה העברית  
     
     
     
     
     מן העיתונות>>>

     המלצות קודמות >>>
     
    להמלצות נוספות >>


    עטיפת הספר הפנים היו הפשטה
    הפנים היו הפשטה  / אורי אביבה, וולך יונה
    נותרו עותקים בודדים. למחיר התקשרו 03-6163978

    יונה וולך ואביבה אורי
    . משוררת וציירת. כה שונות במזגן, ועם זאת כה דומות זו לזו בהעזה; האדנות המרהיבה של האחת, האדנות המסתורית של האחרת. שתי נשים שאחריהן השירה והציור אינם כפי שהיו.
    יונה וולך חיתה ומתה בקול רם. חמש - עשרה שנים עברו. וולך נשארה בזיכרון כמשוררת של טראנס, ושיריה הם האש והעצים שסביבם רוקד שבט קוראי השירה. היא פרעה את הסדר, דיבורה שטף בעצבנות. חייה ושירתה היו מצב אחד. נפש וגוף. השיער השחור הפרוע, הכובעים והגרביונים, הלק האדום ובגדי העור והפלסטיק כמו גם ערעור הזהויות, היפוך הטוב והרע, החילול וההתגרות שחתרו להפוך את האמונה למין, ואת המין כדרך לעבוד את אלוהים, לקדש אותו במשגל, להיקשר אליו ברצועות של תפילין.
    ולעומתה, אביבה אורי, פניה מסכה מדהימה בתיאטרון יפני. המוח, העין והיד יצרו את הקו המדויק, הכמעט קר, בה - במידה שהוא רגשי וסוחף. הוא נולד במחשבה צלולה שהותירה שוליים רחבים לשכרון - חושים. נורות הבקרה לא כבו לרגע גם כשחלשו על אזורים אפלים. מתח גבוה בין התרגשות לפיכחון, המייחד אמנים גדולים.
    שתי נשים שלא יצאו מגבולות הארץ, ודווקא הן אלו שפרצו גבולות. נשים - ואין ולו קו נשי אחד בעבודתן, במובן המעוגל והמתחטא. שתיים שחיו את החירות כהכרח. חיים שבהם האמן הוא הנר של עצמו. "הפנים היו הפשטה" בעיצובו הייחודי, האחר, הוא מחווה לשתי יוצרות גדולות ששינו, במידה רבה, את פני האמנות הישראלית.


    קישורים:
    על הדמיון בין יונה וולך לבין יצירתו של ביאליק


    ספריה באתר:
    הפנים היו הפשטה
    מופע
    צורות
    תת הכרה נפתחת כמו מניפה
    שם ספר:  הפנים היו הפשטה
    כותרת משנה:  אלבום
    מחבר/ת:  אורי אביבה, וולך יונה
    הוצאה:  הקיבוץ המאוחד
    מקור / תרגום:  מקור
    דאנאקוד:  310003318
    מועד הוצאה לאור:  2000
    למחיר נא להתקשר
    בניית אתריםבניית אתרים 

    הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור