ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור
    חפש

    קווים לדמותו של המוח הישראלי
    גמיש אך מבורדק, חכם אך רגשי - ואיינשטיין דווקא היה גאה בו. פרופ' גד יאיר מפענח בספרו החדש את המוח והחשיבה הישראליים, ומסביר למה מדעניות ישראליות נחשבות בעולם ל"סופר וומן" ולמה האקדמיה שלנו היא בסך הכול "פייק אקדמיה"
    רן בן-נון עם צאת הספר המוח הסורר- הזמנה לפגישה עם המדע הישראלי' של גד יאיר.  
     
     רציתי להשמיע את קולם של הסובלים מאלימות
    בלצאנו על הסיפור שמאחורי ספרו ועל איטליה בימי הקורונה. ראיון עם
     מארקו בלצאנו שספרו לא אזוז מכאן ראה אור לפני מספר שבועות
     
     
     
    יצירת מופת מכשפת, שמהדהדת את סבלן של נשים העוברות התעללות באשר הן
    תמר רותם על  קוֹרִיגדוֹרָה מאת גֵייל ג'ונס 
     
    שירה צלולה ומדוייקת כל כך
    שירה המבוססת על איפוק, אנדרסטייטמנט, איזונים פנימיים עדינים, מידה נכונה וצניעות.
     
    אלי הירש על
    שאשה אינה אלוהים, ספר השירים של רוחמה וייס
     
    למדתי מהעץ לכתוב שירה
    על הלכתי שנים לצידך 
     
    מתי יונח לך ארצי, ארצי העשנה — שנתיים אחרי מות חיים גורי, ספר חדש
    שנתיים אחרי מותו של חיים גורי השלימו אשתו ושלוש בנותיו את הוצאת ספר שיריו האחרון, אל המקום האחר, והן מספרות על לבטי העריכה ועל החיים עם האדם המורכב שידע בעל פה אינספור שירים ושכתב על עצמו: "אני מלחמת אזרחים"

    כתבה של גילי איזיקוביץ
     
     
    התרחשויות הזויות בשוליים החרישיים
    המשוררת אילנה יפה מציגה עולם פנטסטי מעניין ומופרע
    ביקורת על "אירוע לילי" - שיר מתוך פיונית על לוח ריק, שלקח אותנו למחוזות האבסורד של השירה העברית  
     
     
     
     
     מן העיתונות>>>

     המלצות קודמות >>>
     
    להמלצות נוספות >>


    עטיפת הספר שבעה
    שבעה  / בלבן אברהם
    מהספר: "הייתי צריך למצוא הזדמנות כלשהי לבכות. אם לא על מות אב אהוב, לפחות על מות אבא, ואם לא מצער, כי אז מכעס ומרחמים ומיתמות. אם לא מיתמות בשל מות אבא, כי אז מיתמות בשל מות לא - אבא. ואם מותו לא היה עילה לבכי, חייו המוחמצים ודאי היו. אם לא עליו, יכולתי לבכות על הציוויליזציה של ילדותי ששרידיה היו מוטלים, סדוקים ומחלידים, בכל פינה. הייתי ילד חלום, ילד מעבדה. עד היום אני מתעורר לעיתים בבוקר ובראשי מנגינה זו או אחרת מן החלומות ההם, כאילו הייתי תיבת נגינה, תיבת חלומות ישנה. אם לא נמצאה לי דרך להתחבר לדמעות בבית הקברות, מול עיני הקהל הבוחנות, יכול הייתי לבכות בצנעה, בבית אמא, או בדירה שהעמיד הקיבוץ לרשותנו לימי השבעה. הייתי צריך למצוא הזדמנות כלשהי לבכות ולא מצאתי.

    בספרו "שבעה" חוזר הסופר אברהם בלבן אל התקופה המעצבת של חייו, תקופת חייו כילד בקיבוץ, הקיבוץ חדור האידיאולוגיה השורפת והבלתי מתפשרת, הקיבוץ שנים רבות טרם הפרטתו. כל זה קורה לו כשהוא מבקר שוב בקיבוץ לרגל לווית אביו והשבעה על מותו. שנים לאחר שנעדר מהקיבוץ, והוא אדם בוגר שבנה את חייו זה מכבר במעגלים אחרים לחלוטין, חוזרות אליו כל החוויות והטראומות של ילדותו והתבגרותו שם, ולמרות המרחק והזמן הן עדיין מטילות עליו את צילן הארוך אשר לנצח לא יעלם.

    השבוע הקצר-ארוך הזה בו ביקר בקיבוץ, מעלה בו שוב את חווית השיגרה הקשוחה בחיי היומיום של ילד בקיבוץ, מיעוט הזמן שבילה עם ההורים בין הביקור בביתם אחה"צ לחזרה לבית הילדים ל"השכבה", כפי שקראו אז למפגש הקצר בו ההורים מביאים את הילדים כעבור כשלוש שעות בלבד כדי להשכיבם לשנת לילה.
    "קראתי את שבעה בעניין רב ובהתרגשות. בעיני זוהי יצירת ספרות חשובה, רגישה, כתובה היטב היטב. בפנימיותו החיבור הוא קינה מרחיבה מעגליה: ה"אני", המשפחה, הקיבוץ. הקינה הגבישית הזאת כתובה באיפוק, בתבונה, בראייה חודרת וביכולת סיפורית ותיאורית רבה".

    שם ספר:  שבעה
    מחבר/ת:  בלבן אברהם
    הוצאה:  הקיבוץ המאוחד
    מקור / תרגום:  מקור
    דאנאקוד:  310003198
    מועד הוצאה לאור:  2000

    מחיר :  70 
    מחיר באתר:  49 

    בניית אתריםבניית אתרים 

    הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור