מתי יונח לך ארצי, ארצי העשנה — שנתיים אחרי מות חיים גורי, ספר חדש שנתיים אחרי מותו של חיים גורי השלימו אשתו ושלוש בנותיו את הוצאת ספר שיריו האחרון, אל המקום האחר, והן מספרות על לבטי העריכה ועל החיים עם האדם המורכב שידע בעל פה אינספור שירים ושכתב על עצמו: "אני מלחמת אזרחים" כתבה של גילי איזיקוביץ
כל ימיה ידעה רינה שחרב מונחת בין כתפיה, והיא גדלה ללוותה באשר תלך. כך נפתחת הנובלה "רוב הלילות" המספרת את סיפורה של רינה. שמותו הפתאומי של בעלה מחריב את סדרי חייה השגורים ומחייב אותה לראשונה לבוא חשבון עם עצמה ועם עברה הנעלם. כתיבתו של בני מר מזמינה את הקוראים להתעכב עליה. לקרוא בה לאט. שפתו היא עברית יהודית. הנובעת מן הספרות העברית הקלאסית, דתית כחילונית, ופונה עורף, כמעט במפגיע, ללשון הדיבור היומיומית ולשפת העיתונות והטלוויזיה. אף-על-פי-כן מצליחה עברית מורכבת זו לשקף נאמנה את זמנה ואת מקומה, כשם שזרותה של רינה מלמדת דבר-מה על הווה הישראלי.
נוסף לנובלה מחזיק הספר שני סיפורים קצרים. "חנוכה" ו"מרטין", שגם גיבוריהם מתגלים באור דמדומים ואף הם מתאפיינים ברגישות לשונית נדירה.
בני מר נולד ב-1971. מתרגם מיידיש ומצרפתית ומבקר ספרות. חי בתל-אביב.
.JPG)
