ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור
    חפש

    זרם חילופין של חום-קור

    "קראתי את ספרו החדש של דויד גרוסמן בקדחתנות, בדריכות, גם בוויכוח. אש בוערת בספר הזה... ספר אחרי ספר עסוק גרוסמן בלחלץ את הנפש האנושית מציפורני ההיסטוריה. אני חושב שהוא טועה. אבל המחשבה הביקורתית הזאת הופיעה אצלי רק אחרי הקריאה, לא במהלכה. הספר מרתק ומפעים". נסים קלדרון ממליץ על אִתי החיים משחֵק הרבה

     
    מלהטטת במילים
     
       ספר מבריק על הנאצים שמטשטש את הגבול בין היסטוריה לבדיון
    הברקה ספרותית ובגדר קריאת חובה. טוב יעשה משרד החינוך אם ישלב אותו בתוכנית הלימודים ויקרב את התלמידים, באמצעות סיפורת במיטבה, אל הפרק האומלל הזה בהיסטוריה."
    על הספר 'סדר היום' מאת אריק ויאר
     
     
    סוד המגילות האבודות
    ראיון עם יורם סבו, שהקדיש את חייו לחקר הפרשה
    עם צאת ספרו
    סוחר המגילות  
     
     
     
     סיפורים קצרים בשלים ומלאים
     
    ספר המגרה לשוב ולקרוא בשירתה  
    לדברי רן יגיל הספר "לא רק מציג דגם מקורי כיצד לכתוב מסה בלי להידרדר לפרשנות יתר", אלא "גם מעניק כמה מפתחות ליצירתה המורכבת והחידתית של המשוררת", "אחת המשוררות המעניינות ביותר הפועלות כיום". על ארבעה עשר אטיודים על שירת מאיה בז'רנו 
     
    הזאבה האחרונה שמעל צריחיה מרחף ענן השפות

    בניגוד לדליה רביקוביץ, ששירתה אומצה כלשון השירה הישראלית, יצירתה של נורית זרחי, שטירפדה כל אפשרות לשיוך, נתפשה כחריגה. אולם במבחר הנוכחי, שמבליט את המנעד הקולי שלה, את האתוס הנשי־אנושי ואת הצורות המורכבות שבהן היגרה שירתה מ"ערוגת העברית" וחזרה אליה, היא מתגלה מחדש כמשוררת האשה־ילדה־אֵם של דורה
    לילך לחמן עם צאת 'בלוז לתינוקות נולדים' מבחר משירי נורית זרחי בסדרת מבחר | זוטא 
     
     דנית בר עושה כאן שירות חשוב ביותר לקוראים שהיו שם, או עדיין נמצאים במקום האיום ההוא: ילדים שמתייסרים כל חייהם מהניסיון "להבין מדוע אינם מצליחים לאהוב את הוריהם" ואינם מבינים כי הכול התחיל דווקא אצל ההורים, "הנגועים ביחס אמביוולנטי כלפיהם". במילים אחרות: הורים מרעילים. הורים לא אוהבים.
    עפרה עופר על ילדות של נסיכה
     
     ספר ביכורים איכותי בעידן צעקני
    בזכות יכולתו הלשונית המרהיבה של הסופר הבלתי מוכר, ויכולתו להעמיד ספרות גבוהה שעוסקת בדמויות מהבשוליים - ראוי להעניק לו תשומת לב מיוחדת
    ענת עינהר על
     נורות שרופות | יונתן הראל
     
     
     
    קול חדש - חם ובהיר וחכם  
     
     מן העיתונות>>>

     המלצות קודמות >>>
     
     
    עשרת הספרים הישראלים שאתם אמורים להכיר
     
    הארץ ב"קריאת חובה" עם קלאסיקות ישראליות שאמורים להכיר.. .

    המשך >>> 

    להמלצות נוספות >>


    עטיפת הספר יונים לא עפות בלילה
    יונים לא עפות בלילה  / קורן ישעיהו
    ספרו השלישי של ישעיהו קורן .קדמו לו הרומאן "לוויה בצהריים" (1974) וקובץ הסיפורים "מכתב בחולות" (1967).
    הסיפורים שבספר זה נכתבו בשנים 1988-1963.
    הופעת ספר חדש של קורן, 15 שנים לאחר ספרו הקודם, עשויה להזכיר שקורן הוא אחד מבחירי המספרים שלנו, והאנטי תיזה שהעמיד בזמנו סגנונו הסיפורי אל מול דרך המלך של הסיפורת העברית הישנה, העמוסה לעייפה, מקרבת אותו דווקא אל כמה מן המספרים הצעירים של השנים האחרונות. המודרניזם של קורן בנוי על "הזרתם" של מרכיבים ריאליסטיים, על קצנה הנוסכת בהם איכות כמעט סהרורית. העולם של הסיפור כמו הועבר דרך משתק; חללים הואפלו; גילויים חיצוניים של רגשות - הוקהו; דיבורים של מה בכך מכסים על שתיקות גדולות; יש השתהות קיצונית בפרטים חיצוניים, בתיאורים מדוקדקים, "נייטראליים", שדווקא הם תורמים לניכור ולתחושת הדכדוך. "הדר תנועתו של קרחון בא לו הודות לכך שרק שמינית ממנו היא מעל פני המים", כתב המינגוויי.

    הסיפור של קורן כמוהו כקרחון כזה. כמעט תמיד יש בו אירוע דרמטי, סנסציוני, שהואפל, הוזז הצידה או שוקע מתחת לפני המים. הרצח, השוד ופרשת הסמים ב"חליפת השבת של שניידר", הריונה של לבנה וההפלה ב"המטריה שבתמונה", אהובתו של המורה בווימר ב"המורה לטבע" - הם אך כמה דוגמאות מתוך רבות. כל סיפור של קורן כולל רמזי סיפור אחר, שכמו נמחק מתוכו. לפעמים שילובה של נקודת התצפית עם אי הידיעה של אחת הדמויות אחראי לכך. לפעמים ניתן להשלים את הסיפור "המחוק" מתוך מה שנשאר ולפעמים הוא בלתי מוגדר בחלקו; ולעיתים הוא אף עשוי לחמוק מראייתו של קורא מהיר. הסיפור ש"נמחק" בא להדגיש את מה שנותר, למסגר את מה שחשוב באמת לסיפור.
    בכל סיפור של קורן מציאות "עזובה", מאובקת, חסרת מוצא, בשולי השוליים של הצבא, המשובה או הכרך. הנסיונות לחרוג מן העולם הסגור, הלא ניתן לשינוי, נכשלים כולם. ומה שעומד במרכז ההווה הסיפורי הוא נסיון מהוסס, מכוסה, ליצור מגע אנושי, לבטא רגש, לקיים חסד של אחווה אנושית, לבנות קירבה. בכך עסוקות דמויותיו של קורן, לפעמים בלי ידיעתן. כי ביטויי הקירבה לא רק מסותרים מאחורי ענייניות, קשיחות ויובש חיצוניים. לפעמים הם מוסתרים דווקא מאחורי מעשים של ניתוק או תוקפנות, מוסטים אל אפיקים צדדיים, ולרוב הם קשר מעקב אחר דמות אחרת בלי ידיעתה. לפעמים החסר האנושי מעומעם בבחירה אכזרית: "אי אפשר היה להציל את שניהם בבת אחת".

    קירבה אנושית כסויה ובלומה היא הנושא של הקובץ הזה. התיאור המשתהה, ההצפה של הסיפור במלאת של פרטים צדדיים, "חופשיים", מאפשרים, לאמיתו של דבר, מארג סמיך של פרטים אנאלוגיים, של מציאות שבמבט שני היא בנויה מאוד. היא מאורגנת בריתמוס של חזרות על פרטים המתקשרים למרכז. למשל, הקשר בין הלימון להריונה של לבנה, למשל, הקשר בין משחק הדומינו הנצחי ("אפשר לחבר שתי אבנים רק כשיש ביניהן מספר אחד משותף") לבין אהבתו הנואשת של קריספין לרות. אבל פרטיו של קורן הם קודם כל פרטים מלאים כשלעצמם. אין הם שלטים ריקים ברוח. ולכם, כמה חזק אצל קורן, הנמנע מן הנושאים "הגדולים" של ישראל, רגע בודד שבו הוא ספק מתקרב אליהם: גילוי שני המטבעות הנדירים של ברזני - "מטבע שהיו לו שני צדדים שהם אחד. פלסטיין". ועוד מטבע, ש"משני צידיו... היה טבוע ענף דק וזקוף של עץ זית...".


    ספרים נוספים של ישעיהו קורן : העומדים בלילותשתי כפות ידיים ומילה,יונים לא עפות בלילה

    שם ספר:  יונים לא עפות בלילה
    מחבר/ת:  קורן ישעיהו
    הוצאה:  הקיבוץ המאוחד
    מקור / תרגום:  מקור
    דאנאקוד:  310001631
    מועד הוצאה לאור:  1989
    מלאי מוגבל - לא למכירה
    בניית אתריםבניית אתרים 

    הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור