ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור
    חפש

       ספר מבריק על הנאצים שמטשטש את הגבול בין היסטוריה לבדיון
    הברקה ספרותית ובגדר קריאת חובה. טוב יעשה משרד החינוך אם ישלב אותו בתוכנית הלימודים ויקרב את התלמידים, באמצעות סיפורת במיטבה, אל הפרק האומלל הזה בהיסטוריה."
    על הספר 'סדר היום' מאת אריק ויאר
     
     
     
     סיפורים קצרים בשלים ומלאים
     
    ספר המגרה לשוב ולקרוא בשירתה  
    לדברי רן יגיל הספר "לא רק מציג דגם מקורי כיצד לכתוב מסה בלי להידרדר לפרשנות יתר", אלא "גם מעניק כמה מפתחות ליצירתה המורכבת והחידתית של המשוררת", "אחת המשוררות המעניינות ביותר הפועלות כיום"
    . על ארבעה עשר אטיודים על שירת מאיה בז'רנו 
     
    הזאבה האחרונה שמעל צריחיה מרחף ענן השפות

    בניגוד לדליה רביקוביץ, ששירתה אומצה כלשון השירה הישראלית, יצירתה של נורית זרחי, שטירפדה כל אפשרות לשיוך, נתפשה כחריגה. אולם במבחר הנוכחי, שמבליט את המנעד הקולי שלה, את האתוס הנשי־אנושי ואת הצורות המורכבות שבהן היגרה שירתה מ"ערוגת העברית" וחזרה אליה, היא מתגלה מחדש כמשוררת האשה־ילדה־אֵם של דורה
    לילך לחמן עם צאת 'בלוז לתינוקות נולדים' מבחר משירי נורית זרחי בסדרת מבחר | זוטא 
     
     דנית בר עושה כאן שירות חשוב ביותר לקוראים שהיו שם, או עדיין נמצאים במקום האיום ההוא: ילדים שמתייסרים כל חייהם מהניסיון "להבין מדוע אינם מצליחים לאהוב את הוריהם" ואינם מבינים כי הכול התחיל דווקא אצל ההורים, "הנגועים ביחס אמביוולנטי כלפיהם". במילים אחרות: הורים מרעילים. הורים לא אוהבים.
    עפרה עופר על ילדות של נסיכה
     
     ספר ביכורים איכותי בעידן צעקני
    בזכות יכולתו הלשונית המרהיבה של הסופר הבלתי מוכר, ויכולתו להעמיד ספרות גבוהה שעוסקת בדמויות מהבשוליים - ראוי להעניק לו תשומת לב מיוחדת
    ענת עינהר על
     נורות שרופות | יונתן הראל
     
     
    בליץ על הנפש
    איתן גלס על צריך לעשות את זה יותר מאת אודי שרבני, ספר מטלטל ומטריד שגורם לקורא לעצור ולחשוב
     
     
    טריפטיך לספר של פתיחת הלב
     
     
    מה לך נשמונת | אגי משעול
    עטרה אופק מתלהבת
    "את הספר הזה אני אקרא מהתחלה ועד הסוף, כמו ספר סיפורים". כי השירה של אגי משעול היא שירה מקָרֶבֶת. שפתה פשוטה וישירה, למרות העברית היפהפייה שלה, בלי פילטרים של גינדור או תחכום-יתר, ואין לך תחושה שהמשוררת "החליטה לכתוב שיר" ולהראות לעולם כמה היא חכמה ועמוקה ומוכשרת – אלא שהמלים פרצו ממנה, שלא היתה לה ברירה. וישר את מרגישה שזאת נפש-אחות, מתוקה כל כך, חסרת גיל וגבולות ומלאה באהבה..
     
    משקיף מלמעלה
    עם צאת ספרו עשר אגורות ליאוניד פקרובסקי מסביר מדוע כעת הוא קצת פחות מתנשא על עמוס עוז ולמה הוא לעולם לא ירגיש שייך לכאן
    ראיון עם גילי איזיקוביץ, הארץ 
     
     
    קול חדש - חם ובהיר וחכם  
     
     מן העיתונות>>>

     המלצות קודמות >>>
     
     
    עשרת הספרים הישראלים שאתם אמורים להכיר
     
    הארץ ב"קריאת חובה" עם קלאסיקות ישראליות שאמורים להכיר.. .

    המשך >>> 

    להמלצות נוספות >>


    עטיפת הספר זיכרונותיו של מת
    זיכרונותיו של מת  / מאשאדו די-אסיס

    הספר זיכרונותיו של מת, שהופיע לראשונה ב-1880, הוא הרומאן החמישי (מתוך תשעה) שחיבר ז`ואקים מאריה מאשאדו די אסיס, גדול סופרי ברזיל במאה ה-19.

    כבר בפתיחה מסביר בראז קובאס, מחברו הבדוי של ספר זה, שאין הוא "בדיוק מחבר בר מינן, אלא דווקא בר מינן מחבר", כלומר שלא רק פרסום הספר, אלא גם מעשה כתיבתו, התרחש רק לאחר מותו. מיד אחר כך בא, כולו בגוף ראשון, תיאור אותו מוות עם ההזיות שקדמו לו, ורק לאחר מכן נפנה בראז (שם המזכיר הן את הגיבור הפיקארסקי ז`יל בלאס והן את שם ארץ מולדתו של המת הכותב) לספר על חייו - מסכת ארוכה של אפשרויות גדולות ושל החמצות גדולות לא פחות, של שאיפות ואשליות למיניהן ושל התפכחות מכל המניע את בני האדם בעולמנו זה: תאווה ואהבות, רדיפת הבצע, הכבוד והשררה.

    במגמה אנטי רומאנטית מוצהרת, ובניגוד לנאטוראליזם של ימיו, בחר מאשארו די אסיס לפתח טיפוס של רומאן שהיה אז מאד בלתי אופנתי. דווקא במחצית השניה של המאה ה-20, עם התחדשות הענין בצורות כתיבה אירוניות ובעירטול התחבולה הספרותית, נראים ספריו רעננים ומודרניים מתמיד.
    עם הופעת תרגום ספר זה לאנגלית זכה הספר לשבחים מופלגים (שלא ניתנו לו בעת הופעתו), ומיד עורר השוואה עם לורנס סטרן ו"טריטראם שאנדי". ואכן, בדומה לבורחס בתקופה מאוחרת יותר, גם במאשאדו די אסיס ניכר משהו מן האנגלופיל. מלבד אזכורים ומובאות משקספיר וממסורת השירה האנגלית, מגלה כתיבתו זיקה מיוחדת לרומאן האנגלי של המאה ה-18 דווקא. הדבר מתבטא לא רק בעלילה אפיזודית ששזורים בה במתוחכם משלים קטנים ומוסרי השכל שנונים, אלא גם באירוניה שאינה מסתירה את היותה, קודם כל, הגנה מפני הפגיעות ורגישות היתר - אותה מטבע דו צדדית של הסנטימנטאליזם נוסח סטרן. האמביוואלנטיות הזאת היא שמקנה אנושיות עמוקה לגרסה זו של "הכל הבלים הכל הבל".

    מאשאדו די אסיס נולד בריו די ז`אנירו ב-1839 לאם פורטוגזית ואב מולאטי, שהיה בנם של עברים משוחררים. הוא למד קרוא וכתוב מאמו החורגת ומאופה שגר בשכנות, וכבר בגיל 15 החל שולח ידו בכתיבה בכל ז`אנר אפשרי. בבגרותו היה, ללא עוררים, בכיר אנשי הרוח בארצו. היה ממייסדי האקדמיה הלאומית בברזיל ב-1897, וכיהן כנשיאה הראשון עד מותו ב-1908. ספריו תורגמו לשפות רבות והם נושא לפעילות ביקורתית ומחקרית ענפה.

    שם ספר:  זיכרונותיו של מת
    מחבר/ת:  מאשאדו די-אסיס
    הוצאה:  הקיבוץ המאוחד
    מקור / תרגום:  מקור
    דאנאקוד:  310000606

    מחיר :  44.00 
    מחיר באתר:  30.00 

    בניית אתריםבניית אתרים 

    הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור