ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור
    חפש

     
     
     
    לראות, לזכור, לכתוב
    יצירה מהטובות שנכתבו בעברית, ובה נחשף המשורר במלוא כנותו ותבונתו המפוכחת
    שמעון בוזגלו, ישראל היום, על אל המקום האחר, ספר שיריו האחרון של חיים גורי  
     
    התרחשויות הזויות בשוליים החרישיים
    המשוררת אילנה יפה מציגה עולם פנטסטי מעניין ומופרע
    ביקורת על "אירוע לילי" - שיר מתוך פיונית על לוח ריק, שלקח אותנו למחוזות האבסורד של השירה העברית  
     
    בהתחלה פחדתי מהעיניים שלו. אבל אז הבנתי שאני כותב על נפילתו
    הספר היעלמותו של יוזף מנגלה מבקש לנתץ את המיתוס על שנותיו האחרונות של אחד הפושעים הנאצים המבוקשים בעולם. מחברו, אוליביה גז, מסביר בביקור בארץ מדוע חשוב למרות הכל להתייחס אליו כאל בן אנוש 
     
     

    איכויות שונות של יחסים עם אלוהים

    שירי כיסופים של המשוררת אל אביה ואל אלוהיה מציגים דוגמה מופלאה לדיאלוג אינטימי שיסודו בשפה דתית. פרדוקסלית, השימוש בתבנית התפילה העתיקה מאפשר את חופש הביטוי החדש
    חנה פנחסי על 'מפחדך בשרי' - ספר השירים החדש של בכל סרלואי

     
     
     
     
     
    איך אני יכול להסביר לך מה ההרגשה להיות שחור 
    רות אלמוג על הסיפורת האפרו־ אמריקאית:  ג'יימס בולדווין והולכים לפגוש את האיש "קובץ סיפורים מרשים" וגייל ג'ונס | קוריגדורה - "ספר מטלטל. קריאת חובה"
    הרשימה כאן
     
     
    שירת קודש מקורית להפליא
    אלי הירש על מפחדך בשרי - ספרה של בכל סרלואי. הרשימה כאן>
     
     מן העיתונות>>>

     המלצות קודמות >>>
     
    להמלצות נוספות >>


    עטיפת הספר שיחות על עברית
    שיחות על עברית  / רבי יעקב
    שיחות על עברית שראה אור ב-1977, וספר ההמשך "לשון-בריאה" מבוססים על מאמרים ושיחות שהתפרסמו כעשרים שנה במדורים "שיחות על עברית" ב"על המשמר" (בשנים 1969 עד 1986) וב"על קצה הלשון" ב"חותם" (בשנים 1976 עד 1988). בחלקו הראשון של הספר שלושה שערים: "לאור הלעז ובצלו"; "על מבטא מזרחי ועל הגייה נכונה"; ו"בירורי דקדוק ותחביר". בחלקו השני של "לשון בריאה", מאמרים ושיחות בענייני לשון, ארבעה שערים: "ענייני לשון"; לתקנת הלשון"; "לשונות סופרים"; ו"על ספרים ומחברים". יעקב רבי, שמת ב1988- לא הספיק לכתוב את השערים: "הכתיב המלא וכללי הפיסוק"; ו"היחיד והרבים". כותב המחבר: "רק אם דוברי העברית הישראלית יכירו ויבינו את הגיונה של הלשון המופתית, יוכלו להתפרק אט-אט, בזהירות ובטעם-טוב, מסבל-מורשה מכביד ומיותר של כללים ושל כללים שאמרו-בהם-חוץ, שלשון מודרנית תיטיב להתקיים בלעדיהם, בלי להגיע לידי אנרכיה ובלי לקפח את תפקודה התקשורתי. התרת חרצובות הלשון היא סגולה לחירות הלשון, לגמישותה ולחנה". זוהי תמצית תפיסתו של יעקב רבי, שמחד גיסא סולד מביטויים יום-יומיים, כמו: "לסכן את הצוואר הפוליטי", "להדוף טענות קנטרניות", או "עבירה נגד בית"ר ירושלים" (צירוף פרדוקסלי, שכוונתו שבית"ר היא העוברת העבירה); ומאידך גיסא, מאמץ את הביטויים "הולך!" או "מתחשק" כנכונים. המחבר מבחין בין עברית נכונה לעברית תקנית. למשל: מַחְשֵב בהיגוי שקבעה האקדמיה ללשון העברית, לציון שם המכשיר, מוגדר בפי יעקב רבי כלשון תקנית, אך למעשה לשונו אינה נכונה. לעומת זאת, מְחַשֵּב לציון שם אותו מכשיר, הוא לפי הבחנתו עברית לא-תקנית אך נכונה. רבי מציין עוד כי "עברית שורשית היא הלשון הספרותית, מימי ספרות התחייה ואילך, לרבות החידושים הלקסיאליים של בן-יהודה ושל ממשיכי דרכו". הוא מדגים גם עברית נלעגת, של דובר שאינו מכיר את חוקי העברית השורשית, אך מנסה לחקות נורמות שורשיות שלא במקומן. למשל, באומרו "שלושה עשרה" שהוא מעין אנדרוגינוס בדוי המורכב משילוב של שלושה עשר ושלוש עשרה; "לדפּוק" בפ' דגושה; וכן "חֶבְרות" ברבים; או "לִשְכּות".
    שם ספר:  שיחות על עברית
    מחבר/ת:  רבי יעקב
    הוצאה:  ספרית פועלים
    מקור / תרגום:  מקור
    דאנאקוד:  350000989
    מלאי מוגבל - לא למכירה
    בניית אתריםבניית אתרים 

    הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור