ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור
    חפש

     דברים נתונים ואין פתחי יציאה
    נבדה של מיטל זהר הוא חלל הרוחש תחת חלליו, קופסא שחורה, מרתף אפלולי ואין מפתח אחד. המפתח הוא צרור סיפורים שעליהם מונח הבית כמו ספינת רפאים. זהר הופכת את הקריאה לעונג שהוא לא רק אינטלקטואלי, אלא גם פרוורטי, ולכן גופני כל כך, מפתה כל כך ומצמרר
    איה אליה על נבדה של מיטל זהר
     
    ענת עינהר על ספרו של גונן נשר קונכיות
     
     

    מתאים לך ככה שאת צוחקת
    יונה ט
    פר
    שוב ושוב, כאילו היה הדבר גזירה משמים, אנחנו מזדעזעים לשמוע על נשים שנרצחו על ידי בן זוגן: בעל, חבר, מאהב.
    בבסיס הסיפור מתאים לך ככה שאת צוחקת עומדת התהייה על כוחה הנורא של הקנאה, על סערת הרגשות הבלתי נשלטת שהיא מעוררת, הסוחפת את בן הזוג למעשה המצמרר , והנערה - הקורבן.

    להמשך>

     
    לשמוע את השומעות
    חדוה הרכבי  מביאה לשירה הישראלית קול נשי טראגי ואחר
    לילך לחמן על
     עד שוב אשמע אותך
     
     
     
    מעולם לא הייתי מוגנת
    מספרה של שירה סתיו עולה תחושת מחנק, כאילו העולם הולך וסוגר עליה. שיריה מתארים מאבק עיקש ומכמיר לב לפרוץ את המגבלות.
    יותם ראובני, הארץ, על שריר הלב, ספר השירה השני של שירה סתיו.
     
     
     
     
     מן העיתונות>>>

     המלצות קודמות >>>
     
    להמלצות נוספות >>


    עטיפת הספר טביעת אצבעו של המחבר
    טביעת אצבעו של המחבר  / שיפמן סמדר

    רובנו בוחרים את הספר הבא שנקרא גם על-פי שם המחבר. ההחלטה לקרוא (או לעולם לא לקרוא עוד) ספר נוסף של מחבר שכבר קראנו ספר שלו מבוססת על הציפיה לדמיון כלשהו בין שני ספרים של אותו מחבר, אך גם על ציפיה לשוני ולגיוון, להיעדר מיחזור עצמי. יצירותיו של יוצר מסויים מעצבות ``עולם`` אופייני לו; ישות אינדיבידואלית כלשהי, מעין ``טביעת אצבעות``, שאינה רק לשונית. יש קוראים שיוכלו לזהות אינטואיטיבית את המחבר אפילו על סמך עמוד או פיסקה.

    מה נותר מן המחבר בדור המדבר על ``מות הסובייקט``, על ``מות המחבר``, ועל ``הולדת הקורא`` הכותב את היצירה (מחדש)? היכן יימצא המחבר, ועד כמה ניתנים לאיתור ולתיאור ה``קבועים`` של יצירותיו השונות והמגוונות - ושמא הקורא הוא שמכונן אותם? האם ניתן למצוא מוקד משותף, המתגלה בתמונת העולם, בדמויות, בעלילות, בדרכי המסירה, בלשון ובמשמעויות שביצירותיו של סופר מסויים? האם ניתן לאתר את גבולות המיתאר של היצירות, גבולות הקובעים מה לא יוכל להיכנס לתוך יצירותיו של סופך, או היכן ייכשל ?

    סמדר שיפמן יוצאת למסע מרתק במכלולי יצירותיהם של פוקנר והמינגווי - סופרים מנוגדים זה לזה מהרבה בחינות, שפעלו בו-זמנית באותה ספרות, בעוד שה``קבועים`` של פוקנר נגזרים מן האוקסימורון, במובן רחב של המונח - אלה של המינגווי נגזרים מן ``ההמעטה`` ה-``understement``, או ``ההיעדר``.

    לצורך בדיקה נוספת של דרך התיאור שלה היא מביאה את יצירותיו של מאיר שלו, סופר שונה מאוד משני האחרים, שאותן היא מתארת כבנויות סביב ה``היפרבולה``, ה``הפרזה`` שעוברת בהן תהליך של ריקון. בשלושת העולמות שמוך מקום נרחב לפעילותו היוצרת של הקורא, פעילות שספר זה הוא דוגמא לה; אבל שלושת היוצרים מתווים לפעילות זו מסלולים שונים ומובחנים.

    שם ספר:  טביעת אצבעו של המחבר
    כותרת משנה:  פוקנר, המינגווי, מאיר שלו
    מחבר/ת:  שיפמן סמדר
    הוצאה:  הקיבוץ המאוחד
    מקור / תרגום:  מקור
    דאנאקוד:  310002552
    מועד הוצאה לאור:  1999

    מחיר :  63 
    מחיר באתר:  32 

    בניית אתריםבניית אתרים 

    הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור