ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור
    חפש

    לכבוד חג הפסח, חג החירות
    נגה אלבלך, מנכ"לית ההוצאה ממליצה  על ספרים שקשורים לחירות 
    לרשימה
     
     
    יצירה מהטובות שנכתבו בעברית, ובה נחשף המשורר במלוא כנותו ותבונתו המפוכחת
    שמעון בוזגלו, ישראל היום, על אל המקום האחר, ספר שיריו האחרון של חיים גורי  
     
    התרחשויות הזויות בשוליים החרישיים
    המשוררת אילנה יפה מציגה עולם פנטסטי מעניין ומופרע
    ביקורת על "אירוע לילי" - שיר מתוך פיונית על לוח ריק, שלקח אותנו למחוזות האבסורד של השירה העברית  
     
    בהתחלה פחדתי מהעיניים שלו. אבל אז הבנתי שאני כותב על נפילתו
    הספר היעלמותו של יוזף מנגלה מבקש לנתץ את המיתוס על שנותיו האחרונות של אחד הפושעים הנאצים המבוקשים בעולם. מחברו, אוליביה גז, מסביר בביקור בארץ מדוע חשוב למרות הכל להתייחס אליו כאל בן אנוש 
     
     

    איכויות שונות של יחסים עם אלוהים

    שירי כיסופים של המשוררת אל אביה ואל אלוהיה מציגים דוגמה מופלאה לדיאלוג אינטימי שיסודו בשפה דתית. פרדוקסלית, השימוש בתבנית התפילה העתיקה מאפשר את חופש הביטוי החדש
    חנה פנחסי על 'מפחדך בשרי' - ספר השירים החדש של בכל סרלואי

     
     
     
     
     
    איך אני יכול להסביר לך מה ההרגשה להיות שחור 
    רות אלמוג על הסיפורת האפרו־ אמריקאית:  ג'יימס בולדווין והולכים לפגוש את האיש "קובץ סיפורים מרשים" וגייל ג'ונס | קוריגדורה - "ספר מטלטל. קריאת חובה"
    הרשימה כאן
     
     
    שירת קודש מקורית להפליא
    אלי הירש על מפחדך בשרי - ספרה של בכל סרלואי. הרשימה כאן>
     
     מן העיתונות>>>

     המלצות קודמות >>>
     
    להמלצות נוספות >>


    עטיפת הספר טביעת אצבעו של המחבר
    טביעת אצבעו של המחבר  / שיפמן סמדר

    רובנו בוחרים את הספר הבא שנקרא גם על-פי שם המחבר. ההחלטה לקרוא (או לעולם לא לקרוא עוד) ספר נוסף של מחבר שכבר קראנו ספר שלו מבוססת על הציפיה לדמיון כלשהו בין שני ספרים של אותו מחבר, אך גם על ציפיה לשוני ולגיוון, להיעדר מיחזור עצמי. יצירותיו של יוצר מסויים מעצבות ``עולם`` אופייני לו; ישות אינדיבידואלית כלשהי, מעין ``טביעת אצבעות``, שאינה רק לשונית. יש קוראים שיוכלו לזהות אינטואיטיבית את המחבר אפילו על סמך עמוד או פיסקה.

    מה נותר מן המחבר בדור המדבר על ``מות הסובייקט``, על ``מות המחבר``, ועל ``הולדת הקורא`` הכותב את היצירה (מחדש)? היכן יימצא המחבר, ועד כמה ניתנים לאיתור ולתיאור ה``קבועים`` של יצירותיו השונות והמגוונות - ושמא הקורא הוא שמכונן אותם? האם ניתן למצוא מוקד משותף, המתגלה בתמונת העולם, בדמויות, בעלילות, בדרכי המסירה, בלשון ובמשמעויות שביצירותיו של סופר מסויים? האם ניתן לאתר את גבולות המיתאר של היצירות, גבולות הקובעים מה לא יוכל להיכנס לתוך יצירותיו של סופך, או היכן ייכשל ?

    סמדר שיפמן יוצאת למסע מרתק במכלולי יצירותיהם של פוקנר והמינגווי - סופרים מנוגדים זה לזה מהרבה בחינות, שפעלו בו-זמנית באותה ספרות, בעוד שה``קבועים`` של פוקנר נגזרים מן האוקסימורון, במובן רחב של המונח - אלה של המינגווי נגזרים מן ``ההמעטה`` ה-``understement``, או ``ההיעדר``.

    לצורך בדיקה נוספת של דרך התיאור שלה היא מביאה את יצירותיו של מאיר שלו, סופר שונה מאוד משני האחרים, שאותן היא מתארת כבנויות סביב ה``היפרבולה``, ה``הפרזה`` שעוברת בהן תהליך של ריקון. בשלושת העולמות שמוך מקום נרחב לפעילותו היוצרת של הקורא, פעילות שספר זה הוא דוגמא לה; אבל שלושת היוצרים מתווים לפעילות זו מסלולים שונים ומובחנים.

    שם ספר:  טביעת אצבעו של המחבר
    כותרת משנה:  פוקנר, המינגווי, מאיר שלו
    מחבר/ת:  שיפמן סמדר
    הוצאה:  הקיבוץ המאוחד
    מקור / תרגום:  מקור
    דאנאקוד:  310002552
    מועד הוצאה לאור:  1999

    מחיר :  63 
    מחיר באתר:  32 

    בניית אתריםבניית אתרים 

    הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור