ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור
    חפש

    מעולם לא הייתי מוגנת
    מספרה של שירה סתיו עולה תחושת מחנק, כאילו העולם הולך וסוגר עליה. שיריה מתארים מאבק עיקש ומכמיר לב לפרוץ את המגבלות.
    יותם ראובני, הארץ, על שריר הלב, ספר השירה השני של שירה סתיו.
     
     
     
     
     
    בדידותה של הגיבורה סינגולרית לחלוטין
    בספרה השני מתארת אורית וולפיילר בחוכמה ובאומץ את התמודדותה של בת יחידה באמצע החיים, ששבה לגור עם הוריה המזדקנים. שפתה של הסופרת יוצרת עולם הרמטי המאפשר להרגיש את המחנק שבשהות המשותפת.
    נטע הלפרין על את המוות אני רוצה לראות בעיניים | אורית וולפיילר
     
     נובלה רגישה ומדוייקת שמצטיינת בשפה ובגיבורים ייחודיים
    חבצלת פרבר, ב"מקור ראשון" , על חלק כמו מים | טלי שמיר ורצברגר
     

    זרם חילופין של חום-קור
    "קראתי את ספרו החדש של דויד גרוסמן בקדחתנות, בדריכות, גם בוויכוח. אש בוערת בספר הזה... ...הספר מרתק ומפעים". נסים קלדרון ממליץ על אִתי החיים משחֵק הרבה

     
    מלהטטת במילים
     
       ספר מבריק על הנאצים שמטשטש את הגבול בין היסטוריה לבדיון
    הברקה ספרותית ובגדר קריאת חובה."
    על הספר 'סדר היום' מאת אריק ויאר
     
     
     
     
     מן העיתונות>>>

     המלצות קודמות >>>
     
    להמלצות נוספות >>


    עטיפת הספר אמיל וקרל
    אמיל וקרל  / גלאטשטיין יעקב
    סיפור המתרחש בעיר וינה, ערב ה"אַנשלוּס" - סיפוחה של אוסטריה בשנת 1938 לגרמניה הנאצית, ומציג תמונה אפלה ומפורטת של וינה זמן קצר לאחר הכיבוש הנאצי.
    גיבורי הסיפור, אמיל וקרל, הם שני נערים, האחד יהודי והשני נוצרי, שהחברות ביניהם היא כל מה שנשאר להם לאחר שאמהותיהם נלקחות כבר בראשית הסיפור בידי בריוני פלוגות הסער (אֶס-אָה). ביחד הם בורחים ורואים עין בעין את המתחולל ברחובות, את האנטישמיות הגואה והמתפרצת. למזלם הם פוגשים כמה דמויות אנושיות ואמיצות, שמוכנות לסכן עצמן בשבילם, ובראשן מטילדה, שיחד עם בן זוגה המתחזה למשוגע, לוקחים את שני הילדים תחת חסותם. כשהסכנה גוברת היא מבריחה את הילדים ומעלה אותם על רכבת ההצלה לבריטניה.
    הסיפור כתוב מגובה עיניהם ותפיסתם של גיבוריו, ילדים בני תשע. הוא לא מספק רקע והסברים, הוא כתוב בלשון פשוטה, מדויקת ולא סנטימנטאלית, המיטיבה להמחיש מצבים ומראות, ולסייע להבין מבלי לזעזע ולהשאיר טראומות את המשמעות של היות ילד בתקופה זו באירופה.
    על הסיום הפתוח של אמיל וקרל נכתב ברשימת בקורת שהתפרסמה בניו יורק טיימס: "שלא כמו יומנה של אנה פרנק, נובלה זאת משאירה את גורלם של הגיבורים לא ידוע. אולי בגלל שנכתבה ב- 1940, וגלאטשטיין לא יכול היה להעלות בדעתו את הסוף, או אולי היה זה מתוך כוונה לתת שמץ של תקווה, כדי לאפשר לקוראיו לעבור את מחסום הפחד".

    יעקב גלאטשטיין- סופר ומשורר, מהקולות הגדולים בספרות היידיש. נולד בלובלין, פולין, ב-1896; נפטר בניו-יורק ב-1971. גלאטשטיין היגר מפולין לארצות הברית ב-1914, בהיותו בן 18. עם עלית הנאציזם באירופה והתגברות רדיפות היהודים, התחולל בשירתו המודרניסטית שינוי עמוק, ובשנות מלחמת העולם השנייה פרסם שירת הזדהות עם סבל יהודי אירופה. בשנת 1934 נסע לפולין אל אמו החולה וסעד אותה עד מותה. ביקור זה הותיר בו את רישומו העז, ובעקבותיו פרסם את שני הרומנים כשיאש נסע וכשיאש הגיע ובהמשך את הנובלה אמיל וקרל.
    שם ספר:  אמיל וקרל
    מחבר/ת:  גלאטשטיין יעקב
    הוצאה:  ספרית פועלים
    מתרגם/ים:  אהרוני אריה
    מקור / תרגום:  תרגום
    דאנאקוד:  310004917
    מועד הוצאה לאור:  2008

    מחיר :  64 
    מחיר באתר:  45 

    בניית אתריםבניית אתרים 

    הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור