דף הבית >קטלוג>עיון>חקר הספרות>שפוטה ונשפטת>
איך מוצגות אמהוֹת בספרות העברית ומדוע לעיתים כה רחוקות הן מוצגות מן הפרספקטיבה שלהן, ולא מזו של ילדיהן? מדוע מוצג הקשר עם האם כמעין קשר גורדי, כזה שאין לנתקו ושאי-אפשר להפסיק לדבר עליו ולבקר אותו? ספר זה מציג את דמות האם בספרות העברית של העשורים האחרונים, שהיא במידה רבה שק החבטות של סופרים וסופרות כאחד. האמהות נשפטות על סמך אידיאלים מחמירים, שחלקם אוניברסליים וחלקם אופייניים לתרבות היהודית לדורותיה ולישראל, ולפיכך הן מעוצבות כמאכזבות וכנכשלות בתפקידן. האמהות הספרותיות מעוצבות ברובן המכריע מתוך תודעת ילדיהן. למעשה, במידה רבה המחקר על דמות האם בספרות מוצא שקוֹלהּ כמעט אינו מושמע.
המחקר מציע קריאות של דמות האם בספריהם של דויד גרוסמן, אורלי קסטל-בלום, רונית מטלון, אלונה קמחי, דורית רביניאן, אילנה ברנשטיין, סמי בֶּרדוגו, תמר הגר ורבים אחרים.
ד"ר סמדר שיפמן היא מרצה בכירה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב ועוסקת במחקר סיפורת מודרנית ופוסטמודרנית, עברית ואמריקאית. ספרהּ הראשון, טביעת אצבעו של המחבר: פוקנר, המינגווי, מאיר שלֵו, ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד  (1999). ספרהּ השני, דברים שרואים מכאן: דויד גרוסמן, אורלי קסטל-בלום ומאיר שלֵו - מעבר למודרניזם? התפרסם בהוצאת כרמל (2007).
שם ספרשפוטה ונשפטת
כותרת משנהדמות האם בסיפורת העברית במפנה האלף
שם הספר בלועזיתCommitted
כותרת משנה בלועזיתThe Mother Figure in Hebrew Fiction at the Turn of the Millennium
מחבר/תסמדר שיפמן
הוצאההקיבוץ המאוחד
סדרהמגדרים
עורך/תחנה נוה
מספר עמודים181
מקור / תרגוםמקור
דאנאקוד31-6425
מועד הוצאה לאור2017
 
בניית אתריםבניית אתרים 

הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור