דף הבית >דף הבית>חדשים>אל המקום האחר>
אֲנִי רוֹצֶה לָשׁוּב וְלִכְתֹּב, 
לְאַחַר זְמַן רַב אֲנִי מֵת לִכְתֹב.
מַשֶּׁהוּ שֶׁאֲפִלּוּ הָהֵם
יוּכְלוּ לוֹמַר עָלָיו שֶׁהוּא טוֹב.
מַשֶּׁהוּ שֶׁיִּמָּשֵׁךְ כְּנִשְׁאָר.
לאֹ כָּמוֹנִי חוֹלֵף וְעוֹבֵר.
מַשֶּׁהוּ שֶׁיַּפְתִּיעַ אוֹתִי, שֶׁיּוֹדֶה לִי
עַל שֶׁעָשִׂיתִי אוֹתוֹ לִפְנֵי לֶכְתִּי
אֶל הַמָּקוֹם הָאַחֵר בִּקְצֵה הֱיוֹתִי.


כשבעים שנה לאחר הופעת 'פרחי אש' (1949), ספר ביכוריו של המשורר חיים גורי, רואים אור שיריו האחרונים, אלה שהותיר אחריו בכתב ידו.


 מתי יונח לך ארצי, ארצי העשנה 
שנתיים אחרי מותו של חיים גורי השלימו אשתו ושלוש בנותיו את הוצאת ספר שיריו האחרון, והן מספרות על לבטי העריכה ועל החיים עם האדם המורכב שידע בעל פה אינספור שירים ושכתב על עצמו: "אני מלחמת אזרחים"

כתבה של גילי איזיקוביץ 
 

שם ספראל המקום האחר
כותרת משנהשירים אחרונים
שם הספר בלועזיתtoward the other place
כותרת משנה בלועזיתthe last poems
מחבר/תחיים גורי
שם המחבר/ת בלועזיתHaim Gouri
הוצאההקיבוץ המאוחד
בשיתוף הוצאת| דניאלה די–נור מוציאים לאור
ציור/צילום העטיפהחן שיש | וריאציה על דימוי "צילום שחור", 2003
מקור / תרגוםמקור
דאנאקוד31-6851
מועד הוצאה לאורמרץ 2020
 
בניית אתריםבניית אתרים 

הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור