רגעים הם שירי העיתון שכּתב נתן אלתרמן מדי פעם בפעם בעיתון 'הארץ', בשנים 1942-1943. תחילה היו אלה אכן שירי רגע, חוויה או הוויה של משורר; כיכבו בהם הערב והירח, הדרך והעץ, האביב, הסתיו והים. בשירים הקלילים והמבודחים, לצד הטבע ופלאיו, יש גם פלא אנושי שאינו מפסיק להפליא את אלתרמן – העיר תל אביב.
שירי רגעים רבים, הכלולים בכרך הנוכחי, המקיף את השנים 1939-1936, אכן עוסקים בחוויות טבע ובמראות מחיי היומיום של תל אביב, עירו האהובה של אלתרמן; אך ככל שקרבו ימי מלחמת העולם השנייה משתנים השירים ונושאיהם, ודומים יותר ויותר לשירים הפוליטיים המובהקים של אלתרמן, שירי הטור השביעי. הנושאים המדיניים והפוליטיים באים תכופים זה אחר זה, דוחקים את שירי ההווי והחוויה ותופסים את מקומם. והנושאים בכרך הזה אכן קשים. גם היום קשה ומקומם לקרוא על השתלטות גרמניה ומעלליה, על הסכם מינכן הבזוי וכיבוש חבל הסודטים בצ'כוסלובקיה, על סיפוח אוסטריה, "ליל הבדולח" והפּרעות ביהודים, על רפיסות תגובתן הפייסנית של ארצות אירופה ועל ה"נייטרליות" המדומה של ממשלת המנדט.
הערות וביאורים מלווים את השירים, המופיעים כאן בסדרם הכרונולוגי.
הכרך הקודם, רגעים 1, כרך שנאספו אליו גם שירי "סקיצות תל אביביות", כולל את השירים מהשנים 1934–1935, שרובם שירי הווי תל אביביים
כל כרכי הטור השביעי:
| |