ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור
    חפש
    מצעד הספרים 
    המומלצים של משרד החינוך - תשע"ו.                               

                   
    בשר של תמונות
    עודד וולקשטיין על הספר תמונות של בשר .
     

     המלצות קודמות >>>
     
     
    ספרים על נשים יוצרות שכדאי להכיר
     
    שני ספרים על נשים יוצרות שכדאי להכיר: נשים יוצרות בישראל 1970-1920, ו-שאני אדמה ואדם.. .

     המשך >>>  

    להמלצות נוספות >>


     
    יש לך בשביל מה | אודי שרבני
    יש לך בשביל מה
    מאת:  אודי שרבני
    גרוש עצמאי שפשט את הרגל, קריין פרסומות שעובד מהבית ואורז קניות שנבחר לעמוד במרכזו של סרט דוקומנטרי – אלה הם שלושת הגיבורים
    עטיפת הספר ידידי מרחוב ארנון
    ידידי מרחוב ארנון
    מאת:  לאה גולדברג
    סיפורים מהשכונה על רקע הווי חיים בתל אביב הקטנה. "דודה של שום איש" צופה בחוויות הילדים ומספרת עלי…
    אדם פשוט | אמנון גולץ
    אדם פשוט
    מאת:  אמנון גולץ
    "אני מתחיל לחיות את חיי לאחור," מלמל עמוס חרישית כמשיח עם עצמו. יודע כי אין להשיב את העבר ושמע את עצמו מנסח בקול כמדגיש את
    בסימן טראומה
    בסימן טראומה
    מאת:  מיכל אלברשטין, נדב דוידוביץ, רקפת זלשיק (ע')
    מושג הטראומה אינו יורד מסדר היום האינטלקטואלי. עוסקים בו חוקרות וחוקרים מתחומי בריאות הנפש, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, משפט, לימודי
    מכלול שירים 1969-1959	 / מאיר ויזלטיר
    מכלול שירים 1969-1959
    מאת:  מאיר ויזלטיר
    מכלול משירי מאיר ויזלטיר. בכרך זה, הראשון במספר, שירי העשור הראשון:
    עמנואל לוינס - האמנה החינוכית  / חנוך בן-פזי
    עמנואל לוינס - האמנה החינוכית
    מאת:  חנוך בן-פזי
    עמנואל לוינס הוא מגדולי הפילוסופים בעת החדשה, ורבה חשיבותו לשיח המוסרי של המאה העשרים ואחת, הן לשיח היהודי הישראלי והן לשיח
    איך קרה ששרדת  / אסתר דרור ורות לין
    איך קרה ששרדת
    מאת:  אסתר דרור ורות לין
    "איך קרה ששרדת?" – נשאלו לא פעם ניצולות שואה, בייחוד היפות שבהן, לאחר המלחמה. בספר זה חוברות אסתר דרור, בת לאם ניצולת אושוויץ
     
      אשה בשמלה ירוקה
      מאת  מיה לוי-ירון
     

    חברות מועדון השירה של אימא לא הבינו מי־יודע־מה בשירה, אבל לא הייתה לכך חשיבות. מה שחשוב היה שאימא סיפקה להן פעמיים בשבוע סיבה לקום בבוקר, להתלבש בקפידה ולטפוף על רגליהן הכאובות העירה, לבית הקפה, להתיישב שם בעסק גדול ליד השולחן הקבוע שלהן, להיאנח ולהגיד אוי־היום־הולך־להיות־חם ־כמו־בגיהינום, ואחר־כך להזמין קפה הפוך עם חלב חם או כוס תה עם חתיכת לימון ולספר זו לזו אגב בחישת כפיות, הזזת צלחות, וקריאות חוזרות למלצרית שהכירה את כולן, מה עבר עליהן מהביקור האחרון שלהן בקפה ועד היום.
     חבורה בוהמית של ממש אמנם אי־אפשר היה לכנותן, אבל הן הקפידו להגיע בימים הקבועים לבית הקפה ששכן לא בתל אביב או בירושלים, כי אם ברחוב החלפנים של נתניה, בשולי השוק, ממש מתחת לאפו של איש הקרח, או על חוטמו ממש, כפי שכינו את מלאך המוות בשיחותיהן. ההמולה נמשכה עד הרגע שבו הוציאה אימא ...
    המשך ופרקים ראשונים נוספים >>> 


     
    הדובי של פרד
      מאת: איריס ארגמן
     
    יֹום אֶחָד עִַיּנְתִּי בָּעִתֹּון וְנִתְקַלְתִּי בְּכַתָּבָה אֹודֹות תַּעֲרוּכָה בְּמוֵּזיאֹון "יד וָשֵׁם" - "אֵין מִשְׂחָקִים יַלְדוּתִיּים". בְּמַהֲלַךְ הַכַּתָּבָה סִפְּרָה הָאוֹצֶרֶת, יְהוּדִית עִנְבָּר, עַל דֻּבִּי שֶׁאוֹתוֹ הִיא כִּנְּתָה "הַמּוֹנָה לִיזָה שֶׁל יָד וָשֵׁם". קָרָאתִי אֶת הַכַּתָּבָה שׁוּב וָשׁובּ וְהִרְגַשְּׁתִּי - אֲנִי אֶכְתֹּב אֶת הַסִּפּוּר עַל הַדֻּבִּי הַזֶּה!
    הִתְקַשַּׁרְתִּי לָאוֹצֶרֶת וְהִיא אָמְרָה לִי שֶׁהַדֻּבִּי שַׁיָּךְ לִפְרֶד לֶסִינְג, שֶׁגָּר בְּאָמֶרִיקָה, וְשֶׁעָלַי לְבַקֵּשׁ אֶת רְשׁוּתוֹ לִכְתֹּב אֶת הַסִּפּוּר.
    בְּעִקְבוֹת דְּבָרֶיהָ כָּתַבְתִּי לִפְרֶד וְסִפַּרְתִּי לוֹ עַד כַּמָּה סִפּוּרוֹ נָגַע לְלִבִּי וְעַל רְצוֹנִי לִכְתֹּב אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלּוֹ. פְרֶד עָנָה לִי שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לְהַסְכִּים, כִּי בִּשְׁבִילִי זֶה סִפּוּר אַךְ בִּשְׁבִילוֹ אֵלּוּ חַיָּיו. בְּכָל זֹאת פְרֶד חָשַׁב עַל כָּךְ, וּלְבַסּוֹף, בְּמִכְתָּב מְפרָט, הוּא נֶעֱתַר לְבַקָּשָׁתִי.
    בְּיוֹם חֹרֶף גָּשׁוּם נָסַעְתִּי לִירוּשָׁלַיִם, לְ"יָד וָשֵׁם", לִפְגֹּש אֶת הַדֻּבִּי. עֲנָנִים כְּבֵדִים כִּסּוּ אֶת הַשָּׁמַיִם וְגֶשֶׁם כָּבֵד נִתַּךְ....
         
    דעאש
    מאת:  צור שיזף
     
    החברה הגאונה
    מאת: אלנה פרנטה 
     
    הו! גליון 12
    בעריכת: דורי מנור  
     
    דו-קרב
    מאת: דויד גרוסמן
     
    אני צייד רוצחים  
    מאת: בארי ליגה
     
      ספרים רבים וטובים עומדים לראות  אור במהלך השנה. ביניהם...
     
     


    נ.ב.
    שיימוס היני


    וּמָתַיְשֶׁהוּ קַח זְמַן כְּדֵי לִנְהֹג מַעֲרָבָה
    אֶל מְחוֹז קְלֵיר, לְאֹרֶךְ הַחוֹף
    בְּסֶפְּטֶמְבֶּר אוֹ אוֹקְטוֹבֶּר, כְּשֶׁהָרוּחַ
    וְהָאוֹר מְקַלְּפִים זֶה אֶת זֶה לְאַט
    כָּךְ שֶׁהַיָּם מִצִּדּוֹ הָאֶחָד הוּא פִּרְאִי
    עֲטוּר קֶצֶף וְזֹהַר, וּבִפְנִים הָאָרֶץ, בֵּין אֲבָנִים,
    מֻצָּתִים פָּנָיו שֶׁל אֲגַם אָפֹר כְּצִפְחָה
    בִּבְרָקוֹ הַכָּלוּא שֶׁל לַהַק בַּרְבּוּרִים,
    נוֹצוֹתֵיהֶם מַקְשִׁיחוֹת, מְרַפְרְפוֹת, לָבָן עַל לָבָן,
    רָאשֵׁיהֶם הַמְפֻתָּחִים, הָעִקְּשִׁים לְמַרְאֶה,
    צְנוּפִים, אוֹ מוּנָפִים, אוֹ תְּחוּבִים תַּחַת הַמַּיִם.
    אֵין סִכּוּי שֶׁתַּחֲנֶה וְתִקְלֹט כָּל זֹאת
    בִּיסוֹדִיּוּת רַבָּה יוֹתֵר. אַתָּה לֹא שָׁם וְלֹא כָּאן,
    חִפָּזוֹן דַּרְכּוֹ חוֹלְפִים דְּבָרִים זָרִים וּמֻכָּרִים,
    כְּשֶׁמַּשָּׁבִים גְּדוֹלִים וְרַכִּים טוֹפְחִים עַל צִדֵּי הַמְּכוֹנִית,
    תּוֹפְסִים אֶת הַלֵּב לֹא מוּכָן וּפוֹעֲרִים אוֹתוֹ לִרְוָחָה.
     

     מתוך הפסקת אש

    הצטרפו אלינו גם ב-
    בניית אתריםבניית אתרים 

    הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור