ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור
    חפש

     מבחר ספרים ממולצים  ליום השואה

    המשך>>> 

    מצעד הספרים 
    המומלצים של משרד החינוך ומצעד הספרים האהובים - תשע"ו.                               

                   
    כוכבים בחוץ
    שמעון פרס ממליץ על ספרו של נתן אלתרמן - המשורר האהוב עליו - 'כוכבים בחוץ' .

     

     המלצות קודמות >>>
     
     
    עשרת הספרים הישראלים שאתם אמורים להכיר
     
    הארץ ב"קריאת חובה" עם קלאסיקות ישראליות שאמורים להכיר.. .

    המשך >>> 

    להמלצות נוספות >>


     
    עטיפת הספר יום השנה לסלט
    יום השנה לסלט
    מאת:  מאצ'י טאווארה
    מאצ`י טאווארה, מורה בת 26 מטוקיו, כבשה בסערה את יפאן בשנת 1988, כשפרסמה את קובץ שיריה: ``יום השנה לסלט``. תוך חצי שנה נמכרו יותר …
    עור התוך	 / נמרוד שיין
    עור התוך
    מאת:  נמרוד שיין
    במשך כשנתיים כתב נמרוד שיין שירים בפייסבוק תחת שם העט Alguns Pebre וצבר לעצמו אלפי עוקבים. שיריו הם יומן אישי ומסע לגילוי העצמי -
    בקצה המסילה	 / מרים דרור
    בקצה המסילה
    מאת:  מרים דרור
    חַדּוּת הָרְאִיָּה שֶׁל הַנֶּשֶׁר/ מִתְבַּקֶּשֶׁת עַכְשָׁו/ כָּל כָּךְ:/ הַיְכֹלֶת לִצְפּוֹת אֶת הָרֶקַע/ מֵעֵבֶר לְכָל פְּרָטָיו.//...
    מה קרה פה	 / סם בכרך וגון בן ארי
    מה קרה פה
    מאת:  סם בכרך וגון בן ארי
    ההיסטוריה של מדינת ישראל היא פרויקט אקדמי ופוליטי שסביבו מתנהל שיח ציבורי סואן. פן אחר ומוסתר שלה משתקף בסיפוריהם של שלושה עש
    מחאי, מחאי כפיים	 / נעמי בן-גור
    מחאי, מחאי כפיים
    מאת:  נעמי בן-גור
    יצד נרתמה שירת הילדים, שפורסמה בעיתוני הילדים בעשור שלפני הקמת המדינה, לעיצוב ולחיזוק זהותם הלאומית של הילדים במגמה להכשירם ולפתח את מחויבותם...
    הכבשן והכור	 / אורה הרמן
    הכבשן והכור
    מאת:  אורה הרמן
    משפט אייכמן היה אירוע מכונן בתולדות המדינה. ישראל שלאחריו שוב לא הייתה כישראל לפניו. הוא התפרץ לתודעה הקולקטיבית וחשף ישראלים...
    אלו הם מים	 / דיוויד פוסטר וואלאס
    אלו הם מים
    מאת:  דיוויד פוסטר וואלאס
    כמה מחשבות, שנמסרו באירוע חשוב, על האפשרות לחיות חיים של חמלה

      רשימות אגב קריאה: על האושר הפשוט
    מתוך:יומן ספרותי
      מאת לאה גולדברג
     

    שקט בבית. קול צעדים מן הרחוב איננו מגיע אל חדרי. בשבתי כאן לבדי לעת ערב, נדמה לי כי הבית הזה נבנה בבית עלמין. הנני הנפש החיה היחידה, המתנועעת בתוך הדומיה המוחלטת. לפעמים מבהיל השקט. אזי ניגשת אני אל החלון ומביטה החוצה, מביטה אל חלונם המואר של השכנים. גם שם מתנועע מישהו, בקצב שקט ואנושי. צללים. לאט-לאט הנני מבחינה בהם את החי, את היומיומי, את העילאי שבפשטות אילמת זאת.

    תנועותיו של אדם בחדרו. אדם, שאינו יודע כי מישהו מתבונן בו. את שכני, זה האיש הקטן והנפחד תמיד, רגילה אני לפגוש בשעות היום ברחובנו. חוזר הוא אל ביתו מן המאפיה,  מקום עבודתו. פניו עייפים מאוד וניכר בו שעבד גם בלילה. פניו הצעירים מקומטים מאוד, ולי נדמה תמיד כי בין הקמטים הללו נשארה לעולם אבקה לבנה ויבשה – הקמח. לפרקים, בלכתו, הוא קורא עיתון, ובפניו עצבנות מתוחה ונרגזת, ואשתו..
    המשך ופרקים ראשונים נוספים >>> 


     
      אייר: ארי רון חרזה:  לאה גולדברג
    מי זו אסנת שלה מוקדש הספר ואיך נכתב הסיפור? 
    אסנת התינוקת מקיבוץ מגידו נולדה בשנת 1955. אביה, ארי רון, חבר הקיבוץ, צייר מוכשר ביותר, רצה לשעשע את התינוקת החמודה, וצייר לה את פלוטו, הכלב המשפחתי. אסנת אהבה את הציור מאוד. היא הביטה בפלוטו שוב ושוב, קשור לאחד העצים במשק, ולידו קערת אוכל ועצם. האב הגאה שראה כמה בתו אוהבת את הציור, הכין לה ציור נוסף, הפעם רץ הכלבלב בחדווה בשבילי הקיבוץ. אך אסנת לא הסתפקה בציורים וביקשה שיספרו לה את הסיפור על פלוטו. מדוע הוא קשור? לאן הוא רץ? דינה, אמה של אסנת, התנדבה לחבר עבורה את סיפורו של הכלב, וכך התווספו ציור לציור, עלילה לעלילה.
     לימים, כאשר הדפים הפכו לספר קטן, פנו חבריו של ארי והפצירו בו לשתף גם את שאר ..
     

     
    הסיפור של מי שברחו ושל מי שנשארו
    מאת: אלנה פרנטה
    גלגוליו של מעיל
    מאת: קדיה מולודובסקי
     
    להצטרף להתנגדות
    מאת: קרול גיליגן
     
    חיים אחד
    בעריכת: יצחק לאור 
    עד אין קץ  
    מאת: אליסון נואל 
     

      ספרים רבים וטובים עומדים לראות  אור במהלך השנה. ביניהם...
     
     

    מִכְתָּב שֶׁל מְנַחֵם-מֶנְדְל 
    נתן אלתרמן


    שֵׁינָה שֵׁינְדְל שֶׁלִּי, זוּגָתִי הַיָּפָה,
    בֵּין עָבִים הַלְּבָנָה נוֹגַהַת.
    שֵׁינָה שֵׁינְדְל שֶׁלִּי, דֶּרֶךְ לֵיל וְסוּפָה
    בְּרֹאשִׁי הַחוֹלֵם אַתְּ נוֹגַעַת.

    בַּקַּפּוֹטָה שֶׁלִּי רוּחַ לֵיל מְמָרֵט
    וְשָׁמוּט כּוֹבָעִי עֲלֵי עֹרֶף מִמֵּצַח.
    כָּךְ הִלַּכְתִּי חַיִּים, כָּךְ שׁוֹכֵב אֲנִי מֵת,
    כִּי דְּמוּתִי – כָּךְ אוֹמְרִים – הִיא בַּת-נֶצַח.

    שֵׁינָה שֵׁינְדְל שֶׁלִּי, יוֹרֵד שֶׁלֶג לָבָן.
    אֵין אָדָם. כֻּלָּם תַּמּוּ. הָבִינִי.
    טוּבְיָה מֵת
    וּמֵת מוֹטְל בֶּן פֵּיסִי הַחַזָּן.
    מֵת הָאִישׁ הַיָּקָר הַדּוֹד פִּינִי.

    וְעַל שֶׁלֶג נָח סְטֶמְפֶּנְיוּ, קָט וְיָחֵף,
    וְכֻלּוֹ כְּמֵאָז מָלֵא חֵן עוֹד.
    אַךְ אִלֵּם הַכִּנּוֹר. לֹא נִגּוּן הוּא רוֹעֵף,
    יַעַן אֵין לוֹ לְמִי לְנַגֵּן עוֹד... 


    הצטרפו אלינו גם ב-

    בניית אתריםבניית אתרים 

    הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור