תיאור מאבקם של בני משפחת החשמונאים ביוונים. זהו סיפור חיי המשפחה, היריבויות והאהבות בה, וסיפור המרד הגדול ביוונים, בהנהגתו של האח יהודה המכבי. בממדים האישיים והאנושיים שהעניק המחבר לסיפור המכבים, קורמות הדמויות עור וגידים והעלילה המוכרת מרתקת. שמעון, אחרון האחים החשמונאים, הוא שמוסר את הסיפור לאורח רומאי שבא ללמוד את אופיו של העם המרדן הזה בשליחות הסנאט של המעצמה העולה רומא. לא קשה להבין מדוע שליח מדינה המבוססת על עבדות ועל מעמדות, סולד מהתרבות היהודית המתוארת כאן כמבוססת על כבוד האדם באשר הוא אדם ועל חירותו. בתקופת הקמת מדינת ישראל לא קשה לנחש למי נוטה אהדת הקורא. הספר פורסם בארצות הברית באוקטובר 1948, במהלך מלחמת העצמאות של ישראל, כשהמדינה הצעירה נאבקה על חייה, כשמחברו, הווארד פאסט, מהבולטים בסופרי השמאל האמריקני, חושף את יהדותו ומגלה הזדהות עם היישוב העברי ומאבקו לעצמאות. התרגום העברי הופיע לראשונה ב-1950 וזכה להצלחה עצומה ולהדפסות חוזרות רבות, בעיקר בשל המסר הקורא לעצמאות העם היהודי בארץ ישראל. הספר היה בזמנו לאחד הסמלים של המדינה החדשה. אף שהתרגום נעשה בשנות החמישים של המאה העשרים, לא יכלה לשונו להתיישן, משום שהמתרגמת בחרה מלכתחילה לקרב את הסיפור אל תקופת התרחשותו בנקיטת הלשון.
"אנחנו מכירים את הביטוי "אחי גיבורי התהילה" בעיקר בהקשר הצה"לי. שירים יד מי שידע שבמקור זהו שם של ספר שעסק ב... האחים לבית חשמונאי! כן, כן. יהודה המכבי וכל השאר.
הספר, שיצא בראשונה ב-1948 (ופה בעצם נכנס ההקשר הצה"לי המקורי שלו), מביא את מעלליהם של חמשת בניו של מתתיהו הכהן בתקופת המרד על רומא, ומסופר מפי שמעון, בנו השני של מתתיהו.
לכל מי שאוהב את שיעורי ההיסטוריה שלו מתובלים בתוספות והשלמות כיד הדמיון הטובה על הסופר. תתארו לכם – חמישה אחים, מלחמה, רומאים בקסדות מצחיקות כאלה והרבה פילים שמסתובבים חופשי בשטח. מישהו היה חייב לכתוב על זה ספר." מגזין onlife