ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור
    חפש

    יופיו בהחלט ידוע
     
     
     
    זו לא הדאגה שלי
    שירה שיש בה רגישות עליונה כלפי סבלו של החלש וביקורת נוקבת כלפי החברה המאפשרת אותו; זוהי שירה שמעצבת דיוקנאות של פרטים חסרי-שם, המהווים תמונה מדוייקת של העולן שבו הם חיים ומעל הכל זוהי שירה של אישה בעלת נוכחות, רגישות עצומה וכוח חיים עז
    בכל סרלואי על לילות חשון | קדיה מולודובסקי 
     
    אמריקה כפי שהיא 
     
     
     
    ללדת את עצמנו מחדש
     
     
    דליה הנביאה
     
     מן העיתונות>>>

     המלצות קודמות >>>
     
     
    עשרת הספרים הישראלים שאתם אמורים להכיר
     
    הארץ ב"קריאת חובה" עם קלאסיקות ישראליות שאמורים להכיר.. .

    המשך >>> 

    להמלצות נוספות >>


     
    על שפת הכְּרך	 / דוד פוגל
    על שפת הכְּרך
    מאת:  דוד פוגל
    דוד פוגל, מן היוצרים העברים הבולטים במחצית הראשונה של המאה העשרים, הצטיין הן בפרוזה המבריקה שלו והן בשירתו המדויקת והמהפכנית לשעתה. כל
    עטור מצחך זהב שחור	 / אברהם חלפי
    עטור מצחך זהב שחור
    מאת:  אברהם חלפי
    מבחר שיריו של המשורר והשחקן אברהם חלפי מאפשר להיזכר ביצירותיו שהולחנו והפכו נכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית, וכן להתוודע אל שירים
    תרצה אתר | כל השירים
    תרצה אתר | כל השירים
    מאת:  תרצה אתר
    ספר זה משיב אל הקוראים והקוראות את שירתה של תרצה אתר לאחר היעדרות ממושכת. אתר, משוררת ופזמונאית מחוננת ורבת פנים, פרסמה במהלך חייה
    ילד	 / אמיר אור
    ילד
    מאת:  אמיר אור
    אמיר אור פרסם שנים־עשר ספרי שירה ושני רומנים, ספר מסות ועשרה ספרים בתרגומו משפות שונות. יצירתו פורסמה בחו"ל בארבעים וחמש שפות ובשלושים
    סירוב	 / עדית זרטל
    סירוב
    מאת:  עדית זרטל
    מה קורה לאדם שנוף מולדתו הושחת ונגזל ממנו, שמדינתו וחוקיה השתעבדו לאי־חוקיות ולאי־צדק? האם עליו לציית אוטומטית לתביעות המדינה או לדבוק בחופש המצפון
    אמי, שלא הכרנו	 / פיליפ לברו
    אמי, שלא הכרנו
    מאת:  פיליפ לברו
    נֶטְקָה. יש בו משהו סלאבי, בשם הצלול הזה, לא כן? חמישים אחוזי דם פולני זורמים בעורקיה. זמן רב יחלוף עד שבנה יחשוף בה את פולין, יעלה על עקבות
    תמה אפריקה	 / יעקב שביט
    תמה אפריקה
    מאת:  יעקב שביט
    ידיעה בעיתון על ג'וני וייסמילר, השחקן שנודע בתפקידו הקולנועי כטרזן, המאושפז בסנטוריום במקסיקו, מפגישה בנובלה תַּמָּה אפריקה שלושה חברי
    הרבגוני הוא הסטנדרטי החדש	 / נמרוד אלוני, קובי גוטרמן, ציון שורק
    הרבגוני הוא הסטנדרטי החדש
    מאת:  נמרוד אלוני, קובי גוטרמן, ציון שורק
    הוראה פרטנית היא חלק בלתי נפרד מן השגרה הפדגוגית הנהוגה כיום בבתי הספר. על רקע מציאות זו חובר ספר זה המיועד לאנשי חינוך והוראה. הספר הוא פרי שיתוף
    לחרוט את האות	 / ורוניקה רוֹת
    לחרוט את האות
    מאת:  ורוניקה רוֹת
    ריזֶק נואַוֶוק הוא רודן השולט ביד קשה בעמו, עַם שוטט. אחותו הצעירה, סַיירה, ניחנה בסגולת זרם הגורמת כאב לה ולסובבים אותה, וריזק מנצל את סגולתה זו
    צופן המגפה	 / ג
    צופן המגפה
    מאת:  ג'יימס דשנר
    עולם נחרב. היערות בערו, האגמים והנהרות התייבשו, והאוקיינוסים עלו על גדותיהם. ואז פרצה מגפה והתפשטה על פני כדור הארץ. אלימות השתוללה, משפחות נספ

      מוטי מרציאנו, בלש פרטי
      מאת: יונתן יובל
     
    מוטי מרציאנו, בלש פרטי / יונתן יובל

    מוטי מרציאנו ופרשת המתאגרף שתיעב אלימות
     האיש המפחיד הפחיד. הוא נהג דרומה בכביש לילי ונטוש, רטוב מגשם, נהיגה תכליתית, מהירה, סיגריה בלתי מתכלה תלויה משפתיו. 
    אתו היו שני אנשים מפחידים נוספים וגם הם שתקו, חשים בגופם את מעברם דרך הארץ הבלתי נראית אבל אדישים לקילומטרים ולזמן.
    זמן לשתוק וזמן לצעוק; עת כנוס דיבורים ועת שלוף אקדחים. לזה הם היו מומחים. 
      האיש המפוחד פחד. הוא בכלל היה נער, רזה, מגויד, זרועותיו שרוטות ופניו מלוכלכים. הברדס של הסווטשירט כיסה את ראשו ורק עיניו נבטו דרכו, שולחות מבטים מהירים לחושך שמסביב. הוא חצה את הכביש הרטוב מגשם בריצה והשתופף בצל תחנת אוטובוס ישנה שלא סיפקה כל מחסה כי הגשם ירד באלכסון. 
    והאיש שעוד לא ידע מכל זה ישב במשרד. זה הייתי אני. ....
    המשך ופרקים ראשונים נוספים >>>


     
     צריך לעשות את זה יותר
      מאת:אודי שרבני
    צריך לעשות את זה יותר / אודי שרבני
    ספרים שאני אוהב, אני סוגר אותם, מחזיק אותם ביד ולובש דרכם את החולצה. מחכה שהם ייצאו לי מהשרוול. לפני כן, מה שקופץ אליי מתוך ספרים זה רווחים כפולים בין מילים. רווחים אלה הם כבר חלק מהספר, ואני לא רוצה שיתוקנו במהדורות הבאות, אם יבואו. טעויות של מְעַמֵּד הטקסט לופתות אותי. אני קורא, הרבה אני קורא. הרוח מעבירה בשבילי את הדפים, השנים לקחו אותי בן ערובה.
    אתה יכול להישאר אתי לכמה רגעים?
    שיטה טובה לשים רגליים על מושב האוטובוס שלפניך היא בעזרת ספר. מכיוון שקריאת ספר היא לא דבר שכיח בימינו, מחשבות הנוסעים מתערערות ואינן יודעות מה לעשות עם ניגוד כזה; הנה, אדם חסר נימוס שסוליות נעליו סוחבות אתן שיירי שתן ונמלים מתות ממדרכות העיר, מונחות פרקדן על המושב שלפניהן, אבל רגע, מה זה בידיו? הו! עכשיו הם אינם יכולים להגיד דבר. אני קורא ספר. ללא ספק, אוטובוס הוא המקום הטוב
     המשך וסיפורים נוספים >>>
     

     

    שימו לב:

    דיוור חדש יוצא לדרך, ובו עדכונים על מבצעים, אירועים ועוד.
    רשומים לאתר ולא קיבלתם? - בידקו בתיבת הספאם שלכם.
    לא רשומים ורוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לרשימת התפוצה.

    ==================

     

    תשרי וחגיו חלפו עברו –
    לילות חשון כבר כאן
    ואנחנו חוזרים לשגרה עם מבחר ספרים במבצע מיוחד
    במבצע: ספרים חדשים, מבחר ספרי שירה וספרי ילדים 

    ספרי המבצע המיוחד כאן


    * ספרים במבצע מיוחד נמכרים בהנחה של כ-50% ומעלה.


      *  המבצע  בתוקף עד  ה- 30 באוקטובר או עד גמר המלאי .   

    ספרים מסדרת הספריה החדשה  משתתפים במבצעים של מועדון הספריה החדשה. להצטרפות >>
     


      המנהרה
    מאת: א. ב. יהושע 
     הסיפור של הילדה האבודה
    מאת: אלנה פרנטה 
     רגע אחד שקט בבקשה
    מאת: נתן זך 
     טבעו של הכיף
    מאת: דיוויד פ. וואלאס 

    מיילו
    מאת: אלן סילברברג
     

      ספרים רבים וטובים עומדים לראות  אור במהלך השנה. ביניהם...
     
     

    תרצה אתר


    1.
    הִנֵּה אֲנִי כָּאן, הִנֵּה אֲנִי כָּאן
    אִשָּׁה קְטַנָּה בְּחֶדֶר קָטָן,
    יֶלֶד קָטָן מְדַבֵּר אֵלַי
    (בַּחוּץ עֲרָפֶל כְּעָשָׁן),
    הַיָּם שׁוֹבֵר גַּלָּיו בְּלִי דַעַת שֶׁהוּא עַכְשָׁו לִבִּי,
    יֶלֶד קָטָן מְדַבֵּר אֵלַי,
    יֶלֶד קָטֹן נוֹהֵג בִּי.

    (בּוֹאָה, בּוֹא, לְהִתְרַפֵּק בְּחֹם וְלִנְסֹךְ הַרְבֵּה מָנוֹחַ
    רִבְבוֹת צִפִּיּוֹת שֶׁל לֵילוֹת אֲרֻכִּים, יוֹדְעוֹת
    שֶׁאַתָּה כָּל הַכֹּחַ
    שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם הָרָחָב
    בִּשְׁבִילִי,
    שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם בִּכְלָל.
    בּוֹאָה, בּוֹא לְהַצִּית נְגֹהוֹת לוֹהֲטִים
    בְּחֶשְׁכַת עִצְּבוֹנִי הַדַּל).

    יַלְדִּי אוֹמֵר: "הַחֲלוֹמוֹת שֶׁנִּכְנָסִים לָרֹאשׁ
    אֵינָם יוֹצְאִים לְעוֹלָם,
    וַאֲנִי צָרִיךְ לָלֶכֶת אִתָּם
    וְלִחְיוֹת, וְלִנְשֹׁם אִתָּם."

    וּמוֹסִיף:
    "סַבָּאִים שֶׁמֵּתִים
    חוֹזְרִים אַחַר כָּךְ בְּצוּרָה אַחֶרֶת."
    אֲנִי יוֹשֶׁבֶת וְשׁוֹמַעַת,
    יוֹשֶׁבֶת וְנִזְהֶרֶת.

    (פְּנֵי אָבִי הַחִוְרִים, אֲשֶׁר לֹא אֶשְׁכָּחֵם
    עוֹלִים בַּשִּׁמְשָׁה לְהַבִּיט, לְנַחֵם)....

    בְּנִי צוֹחֵק וְאוֹמֵר: "דְּבָרִים נוֹגְעִים בִּי וַאֲנִי מַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת.
    הַדְּבָרִים שֶׁנּוֹגְעִים, מַפְרִיעִים לִי תָּמִיד,
    וַאֲנִי לֹא בּוֹכֶה בְּקוֹל רָם
    וְגַם לֹא בּוֹכֶה
    בְּשֶׁקֶט."

    וּבְנִי מִתְרַפֵּק, מִתְרַפֵּק, בְּאָמְרוֹ זֹאת. מִצְחוֹ הַלָּבָן דּוֹלֵק בִּי.
    אֲנִי נִזְכֶּרֶת. אֲנִי נִזְהֶרֶת. כְּאֵב חַד פּוֹלֵחַ, עוֹבֵר בִּי:
    אָבִי בַּשִּׁמְשָׁה. מַה לָּבָן שְׂעָרוֹ. מַה יָּפִים נְעוּרַי הַנָּעִים בְּחֵיקוֹ.
    הַרְחֵק מָשׁ הָאֹפֶק, פָּנִים אַדִּירוֹת. אוֹר זָהִיר מְגַשֵּׁשׁ וְסוֹמֵק בִּי.
    — — אִשָּׁה קְטַנָּה, בְּחֶדֶר קָטָן
    וְיֶלֶד קָטֹן נוֹהֵג בִּי.

    מתוך: תרצה אתר | כל השירים

    הצטרפו אלינו ב

    בניית אתריםבניית אתרים 

    הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור