'פנקס הסונטות' של מאיר ויזלטיר מדגיש את האיזון המושלם שלו
בין 1500 ל-1600 שירים כתב ויזלטיר לאורך השנים, ולכן לכאורה 64 הסונטות שמכונסות בספר החדש לא אמורות להיות מעין "מדגם מייצג" של כלל שירתו, ובכל זאת, יש בו כמה יסודות שמייצגים חלק מ"מגרש העומק" או אבני היסוד שעליהן מונחת היצירה השירית שלו.
אודי בן סעדיה, וואלה!
מציל האימהות: איש לא הבין מדוע היולדות מתות, עד שהגיע איגנץ זמלווייס
הרופא המיילד לא הסכים להניח לעובדה המקובלת כי נשים רבות מפתחות אלחי דם קטלניים ומתות לאחר הלידה, גם במחיר המוניטין שלו. סיפור חייו המדהים מובא לראשונה בעברית בתרגום לספרו של לואי-פרדינן סלין, 'זמלווייס, האיש שזעק אמת'
נעה לימונה, "הארץ" על הספר
שיר ולא שיר: פצע מדמם ללא הפסק
הרשימות הפרוזאיות מעיזבונו של פאול צלאן הן בסופו של דבר שירה. להוציא נאומו הקצר בישראל בשנת 1970
עמיחי שלו על אורות נגד>
הקשר האנושי: דיוק של הקול הפנימי
שירה טובה לא ניתנת לסיכום, אך אם אפשר היה להעמיד את שירתה של יעל סטטמן על מילה אחת הייתה זו החמלה. בכל סרלואי, "מקור ראשון", על בעניין הבערה>
"משורר גדול"
עם צאת בחסד - כל שירי תמיר גרינברג כותבת רות אלמוג, "הארץ": אני מצהירה, בלי היסוס, שתמיר גרינברג הוא משורר גדול שהממדים של עומק, רוחב וגובה נשלבים בו לכלל פשטות. יש לנו משוררים ומשוררות טובים פה ושם, אבל לרוב שירתם בעלת ממד אחד או במקרה הטוב שניים. ואילו הוא ממריא לגובה מן הרוחב והעומק ונשאר פשוט כמו גזע עץ