מדוע לא כדאי לקרוא את אמירה הס רק מבעד למושגי הפוליטיקה של הזהויות
השירים בספרה החדש של אמירה הס, "צער האהבות הכלואות", ספוגים במיסטיקה יהודית וקורצים לנצרות. היא כותבת על השואה, על חיפוש רוחני ועל אובדן בני משפחה — ומוכיחה עד כמה שירתה ייחודית

30 שנה למותה של נטליה גינצבורג
מנחם פרי מספר על שיחת הטלפון שלו עם גינצבורג שנים אחדות לפני מותה. לקריאה>>>

בעשר אצבעות

רבקה דוידית, שכתבה את "עשר אצבעות" המוכר לכל ילד, מתה בטרם עת לפני חצי מאה והותירה אחריה שירים וחיבורים גנוזים. כעת הם רואים אור בהבושם ההוא - ספר חדש ביוזמתו של בנה, שמגלה כי מבעד לשמחת החיים והתמימות של המשוררת היה גם הרבה צער

"אל האבדון" צולל לעומקי הדקדנס והמתירנות המינית של ברלין בשנות ה-30
הנוסח המלא של אל האבדון, ספרו של אריך קסטנר למבוגרים, שצונזר תחילה על ידי המוציא לאור ואחר כך הוחרם על ידי הנאצים, הוא סאטירה נושכת, הכוללת גם נבואות אפוקליפטיות על האיומים האורבים באופק העתיד הגרמני (מייקי דגן, "הארץ")

אברהם חלפי
*

נוֹתְרוּ שָׁנִים סְפוּרוֹת.
אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי סְפוּרוֹת
נוֹתְרוּ לִי.
לָכֵן אֲנִי רוֹדֵף.

יֵשׁ נֶצַח.
וְאִם אֵינֶנּוּ –
מַפְטִיר אֲנִי בְּצַעַר:
אֵין דָּבָר.
חַי אֲנִי פְּרִידָה (חוֹזֶרֶת יוֹם
חוֹזֶרֶת לַיְלָה)
מֵחַיַּי.

נִדְמֶה: הַיּוֹם הִיא נִתְקַצְּרָה מְאֹד.
וַאֲנִי תָּאֵב לִקְרֹא. סְפָרִים הַרְבֵּה לִקְרֹא.
כֹּל הַכָּתוּב בִּלְשׁוֹן-עָפָר עַל גִּלְיוֹנוֹת שָׁמַיִם.
כִּי אֲנִי
אֵין צִמְאוֹנִי נִרְוֶה,
לֹא רְעָבִי נִשְׁבָּר.

שירים נוספים