לֵילוֹת חֶשְׁוָן
קדיה מולודובסקי
I
בְּלֵילוֹת חֶשְׁוָן
עוֹלוֹת הַדְּאָגוֹת כְּסוּסִים תַּשּׁוּ לַעֲיֵפָה
כִּבְדוֹת רָאשִׁים,
מִזְדַּחֲלוֹת מֵאֲחוֹרֵי חַלּוֹנוֹת הַבָּתִּים.
הַחוֹלִים אֵינָם יְשֵׁנִים,
שׁוֹקְעִים בְּמַחֲשָׁבוֹת עַל אֲדָמָה טְחוּבָה,
זְקֵנִים חָשִׁים עַצְלוּת בְּעַצְמוֹתֵיהֶם
וִילָדוֹת מַשְׁעִינוֹת פְּנֵיהֶן עַל לֹבֶן יָדַיִם עֲגֻלּוֹת
וְחַלּוֹנוֹת מִסְתַּתְּרִים בִּטְחַב אַפְרוּרִיּוּת הַקִּירוֹת.
II
בְּלֵילוֹת גְּשׁוּמִים אֵינִי יְכוֹלָה לָשֵׂאת
לֹא חַלּוֹן מוּאָר וְלֹא פָּנַס רְחוֹב.
אֲנִי יוֹרֶדֶת לַפַּרְוָר הַנָּמוּךְ שֶׁל הָעִיר
בּוֹ גָּרִים תַּלְמִידַי הָעֲנִיִּים
וְשָׁם לְצַד מַדַּף כְּלֵי הֶחָלָב
אוֹכֶלֶת עִמָּם מְרַק עֲדָשִׁים שָׁחֹר.
וְשׁוֹכֶבֶת לִישֹׁן עִם שְׁלשָׁה רָאשִׁים קְטַנְטַנִּים,
מֻנָּחִים כְּמַדְרֵגוֹת זֶה תַּחַת מִשְׁנֵהוּ,
וּפַרְוַת כֶּבֶשׂ בָּלָה עַל הַגַּב
וְהַגֶּשֶׁם מְטוֹפֵף יְחֵף רַגְלַיִם עַל הַגָּג
נָמוּךְ־נָמוּךְ מֵעַל לְרָאשֵׁינוּ.
III
בְּלֵילוֹת כָּאֵלֶּה יְכוֹלָה אִשָּׁה לְהֵרָדֵם
רַק לְיַד יֶלֶד קָטָן
כְּשֶׁיָּדַיו מְכֻרְבָּלוֹת בְּחָזֶהָ
כְּמוֹ אֶפְרוֹחִים קְטַנִּים.
וְאִם לָאו —
הִיא שׁוֹמַעַת יְלָדִים בּוֹכִים עֲרֻמִּים בָּרְחוֹב —
וּמַקִּישִׁים בְּלִי הֶרֶף בְּאֶצְבָּעוֹת קְטַנּוֹת עַל שִׁמְשָׁה
וּמִתְחַנְּנִים שֶׁיַּכְנִיסוּם לְתוֹךְ בַּיִת.
.JPG)
.jpg)
.jpg)
