ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור
    חפש

     דברים נתונים ואין פתחי יציאה
    נבדה של מיטל זהר הוא חלל הרוחש תחת חלליו, קופסא שחורה, מרתף אפלולי ואין מפתח אחד. המפתח הוא צרור סיפורים שעליהם מונח הבית כמו ספינת רפאים. זהר הופכת את הקריאה לעונג שהוא לא רק אינטלקטואלי, אלא גם פרוורטי, ולכן גופני כל כך, מפתה כל כך ומצמרר
    איה אליה על נבדה של מיטל זהר
     
    ענת עינהר על ספרו של גונן נשר קונכיות
     
     

    מתאים לך ככה שאת צוחקת
    יונה ט
    פר
    שוב ושוב, כאילו היה הדבר גזירה משמים, אנחנו מזדעזעים לשמוע על נשים שנרצחו על ידי בן זוגן: בעל, חבר, מאהב.
    בבסיס הסיפור מתאים לך ככה שאת צוחקת עומדת התהייה על כוחה הנורא של הקנאה, על סערת הרגשות הבלתי נשלטת שהיא מעוררת, הסוחפת את בן הזוג למעשה המצמרר , והנערה - הקורבן.

    להמשך>

     
    לשמוע את השומעות
    חדוה הרכבי  מביאה לשירה הישראלית קול נשי טראגי ואחר
    לילך לחמן על
     עד שוב אשמע אותך
     
     
     
    מעולם לא הייתי מוגנת
    מספרה של שירה סתיו עולה תחושת מחנק, כאילו העולם הולך וסוגר עליה. שיריה מתארים מאבק עיקש ומכמיר לב לפרוץ את המגבלות.
    יותם ראובני, הארץ, על שריר הלב, ספר השירה השני של שירה סתיו.
     
     
     
     
     מן העיתונות>>>

     המלצות קודמות >>>
     
    להמלצות נוספות >>


    אבן, נייר  / תומר גרדי

    'אבן נייר' נפתח בשמועה. בגוף ראשון, דוקומנטרי, אני מחפש אחר אמיתותה. המוזיאון הגדול להיסטוריה וטבע, במקום שבו נולדתי וגדלתי, קיבוץ דן, בגליל העליון, עשוי אבנים של כפר ערבי הרוס.

    אלא שלא סיפור בילוש או התחקות מסופר כאן בספר. כבר במחציתו הראשונה של הפרק הראשון מתאמתת השמועה, מאורכבת בארכיון קיבוץ דן, בארכיון הציוני בירושלים, בזיכרונם של חברי וחברות קיבוץ. חברי הקיבוץ פרקו את הכפר, הובילו את אבני בתיו במשאית, מההר אל העמק, ערמו את אבני הכפר על חלקת הכרם הישנה, וצרו ממנו מוזיאון להיסטוריה. לכפר קראו 'הונין'.

    היסטוריה כותבים במילים, ומילים משנות היסטוריה, כשמשתנה ההיסטוריה, משתנה גם המקום. איך ישנו המילים את ההיסטוריה שלנו, את המקום שבו אנחנו חיים? 'אבן, נייר' מפעיל את המילים, את השפה העברית, ומבקש לשנות בדרך זו את המקום באמצעות השפה. הלוך וחזור, מן הכפר 'הונין', הלאה ממנו ובחזרה, בעשרה שערים, בחלקם בדיוניים, בחלקם תיעודיים, בפרוזה, בשירה, במחזה, בזרמי-התודעה, מחפש הספר את הספרות ואת האי-ציות. את ההתנגדות ואת שפתה.

    תומר גרדי חי בתל אביב. פרסם שירים וסיפורים במוסף תרבות וספרות של הארץ ובכתבי עת שונים.עורך את כתב העת 'סדק'. גרדי עוסק בשפה, באופני פעולתה, בדרכים שלהם היא מסוגלת ובמרחב הציבורי שאותו חולקים בני האדם.
    אבן, נייר הוא ספרו הראשון.

     

      אומרים שהיה פה:
    ראיון עם הסופר תומר גרדי
      אומרים שהיה פה
    מיה סלע בראיון עם הסופר תומר גרדי
     טעימה מהספר


    שם ספר:  אבן, נייר
    שם הספר בלועזית:  Stone, Paper
    מחבר/ת:  תומר גרדי
    הוצאה:  הקיבוץ המאוחד
    סדרה:  הכבשה השחורה
    עורך/ת:  חנן חבר
    מספר עמודים:  192
    מקור / תרגום:  מקור
    דאנאקוד:  31-538
    מועד הוצאה לאור:  2011 / תשע"ב

    מחיר :  82 
    מחיר באתר:  41 

    בניית אתריםבניית אתרים 

    הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור