ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור
    חפש

     דברים נתונים ואין פתחי יציאה
    נבדה של מיטל זהר הוא חלל הרוחש תחת חלליו, קופסא שחורה, מרתף אפלולי ואין מפתח אחד. המפתח הוא צרור סיפורים שעליהם מונח הבית כמו ספינת רפאים. זהר הופכת את הקריאה לעונג שהוא לא רק אינטלקטואלי, אלא גם פרוורטי, ולכן גופני כל כך, מפתה כל כך ומצמרר
    איה אליה על נבדה של מיטל זהר
     
    ענת עינהר על ספרו של גונן נשר קונכיות
     
     

    מתאים לך ככה שאת צוחקת
    יונה ט
    פר
    שוב ושוב, כאילו היה הדבר גזירה משמים, אנחנו מזדעזעים לשמוע על נשים שנרצחו על ידי בן זוגן: בעל, חבר, מאהב.
    בבסיס הסיפור מתאים לך ככה שאת צוחקת עומדת התהייה על כוחה הנורא של הקנאה, על סערת הרגשות הבלתי נשלטת שהיא מעוררת, הסוחפת את בן הזוג למעשה המצמרר , והנערה - הקורבן.

    להמשך>

     
    לשמוע את השומעות
    חדוה הרכבי  מביאה לשירה הישראלית קול נשי טראגי ואחר
    לילך לחמן על
     עד שוב אשמע אותך
     
     
     
    מעולם לא הייתי מוגנת
    מספרה של שירה סתיו עולה תחושת מחנק, כאילו העולם הולך וסוגר עליה. שיריה מתארים מאבק עיקש ומכמיר לב לפרוץ את המגבלות.
    יותם ראובני, הארץ, על שריר הלב, ספר השירה השני של שירה סתיו.
     
     
     
     
     מן העיתונות>>>

     המלצות קודמות >>>
     
    להמלצות נוספות >>


    אני הולך למות, הוא אמר  / רבקה רז

    אחרי מותו של בן זוגה של רבקה רזבן ציון אורגד, כתבה רבקה על כך סיפור יפיפה, סיפור חיים המועצם באהבת נפש. סיפור המגולל בצימאון אינסופי לחיים – מאבקים והתמודדויות שבחיי שעה, אף כי שם הספר מעיד כי החיים קרבים לסיומם.
    הנופים, עונות השנה המתחלפות, הדיאלוג הפנימי הזורם, הכאבים והכמיהות מתוארים ביד אמן ונוסכים הווה מתמשך אחד.

    אורגד היה חתן פרס ישראל, מלחין, משורר ויוצר, נפטר ב 2006.

    אני הולך למות, הוא אמר הוא ספרה האחד-עשר של רבקה רז שזכה בפרס אקו"ם ליצירה בעילום שם לשנת 2009.

    פרוזה במיטבה, העוטה אדרת פיוטית נקייה מרגשנות, פועמת במקצבה ובמטענה הרגשי ופותחת אפשרויות חדשות ומקוריות לקורא האמון על קריאת פרוזה. על אף אופיה האישי של היצירה, גם היא, כמו יצירותיה האחרות של רבקה רז, חורגת מן הפרטי ומקבלת משמעות כוללת, עשירת הדהודים תרבותיים, המשוחחת ביודעין עם יצירות מופת של תרבות המערב ועם מיתוסים קדומים של מוות ותחיה, קמילה ובריאה, יובש ופריון.
    זוהי פרוזה הסוחפת עמה את החיים ואת המוות, והופכת את המוות לאירוע אחד מתוך סיפור קיומי, סיפור של חסד-המשכיות-החיים, "רק פרק אחד מפרקי הסימפוניה / ולא בהכרח הפרק האחרון." כדבריה של ויסלבה שימבורסקה באחד משיריה: אין חיים שאינם / ולו להרף-עין /בני-אלמוות.

      הטריילר לספר  
     
       

    שם ספר:  אני הולך למות, הוא אמר
    מחבר/ת:  רבקה רז
    הוצאה:  ספרית פועלים
    בשיתוף הוצאת:  קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות
    מספר עמודים:  125
    מקור / תרגום:  מקור
    דאנאקוד:  31-5430
    מועד הוצאה לאור:  תשע"א / 2011

    מחיר :  78 
    מחיר באתר:  39 

    בניית אתריםבניית אתרים 

    הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור