תנועה, התנסות ושיחה יוצרים למידה, ואף על פי כן שכיח מאוד בבתי הספר הציווי: "נא לשבת בשקט!". על הפער הזה בין הרצוי למצוי מבקשת הפדגוגיה הטבעית לגשר, ולהתאים את ההוראה אל הדרך הטבעית שבה מתהווה למידה.
בספר דרך הטבע סוקר המחבר את התפתחות הפדגוגיה הטבעית ואת עיקריה. בראשם – טיולי בתי הספר, בהם הטבע מחליף את הספרים כמקור הידע; המציאות שבחוץ מחליפה את הכיתה כמרחב למידה, וההתנסות מחליפה את השינון כדרך לימוד.
בספר מובא דיון על אודות הנסיבות שבעטיין הפדגוגיה הטבעית אינה מיושמת במערכת החינוך, וכן רעיונות אחדים למורים ולמדריכים המבקשים ליישמה.
ד"ר גיל גרטל, יליד 1959, תל אביב, מנהל שותף בחברת "הצוות הדידקטי", עוסק במחקר טיולים ולמידה בחוץ, בפיתוח תכנים ואמצעים להוראה ולהדרכה ובהערכה.
מתוך פרק המבואספר זה מתאר את הפדגוגיה הטבעית ואת התפתחותה בתרבות המערבית בכלל, ובחינוך העברי בפרט. לטיולים החינוכיים, המייחדים את הגישה הטבעית ומממשים את רעיונותיה בשלמות רבה, הוקדש כאן מקום מרכזי.
הפדגוגיה הטבעית, העומדת במרכז ספר זה, אינה גישה חינוכית אחת (מונוליטית) בעלת גבולות רעיוניים ברורים. למעשה, הוגיה המרכזיים הציעו שיטות הוראה וחינוך שונות, לעתים סותרות. אולם לכולם נקודת מוצא אחת משותפת – להשתית את ההוראה בבתי הספר על הדרך הטבעית שבה מתרחשת הלמידה. מכאן תבנית חלקו הראשון של הספר, שכל פרק בו מוקדש לרעיון חינוכי מרכזי אחד ולאישיות חינוכית אחת המייצגת את הרעיון. הדיון מבוסס על ציטוטים מכתביהם של הוגי הדעות, ועוסק בביטוי האקטואלי שמקבלים רעיונות אלה במערכת החינוך בישראל.
הראשון הוא יוהאן עמוס קומניוס, המוכר כיום על ידי אונסקו כ"נביא החינוך המודרני". הוא זה שטבע את המונח 'פדגוגיה טבעית', הראשון שהציע "חינוך הכול לכול", אבן יסוד בחינוך המודרני, וראשון שעמד על חשיבותם של ההתנסות, ההמחשה והתכנון החינוכי. בהמשך מוצגים האפיקים השונים שדרכם התפתחה הפדגוגיה הטבעית, עד יישומיה המיוחדים בניצני החינוך העברי, כגון הגינה החקלאית, שיעורי העמלנות, חברת הילדים, וכמובן – הטיולים.
הטיול כאמצעי חינוכי מבטא היטב את הנחות היסוד של הגישה הטבעית: הטבע כמקור הדעת, המרחב כסביבת הלימוד וההתנסות כדרך הלימוד. זו כל התורה על רגל אחת. חלקו השני של הספר מוקדש לבחינת הטיולים החינוכיים כפי שהתנהלו במערכת החינוך העברית, מראשיתה ועד ימינו.
כארבע מאות שנים חלפו מאז הציג קומניוס את הפדגוגיה הטבעית. הישגה הגדול הוא שחינוך 'הכול לכול' מקובל ומיושם ברוב ארצות העולם. אולם הוראה בדרך של התנסות פעילה והבניית ידע עצמאית, אינה שכיחה. לא בבתי הספר ולא בטיולים. לסוגיה זו מוקדש חלקו השלישי של הספר. מוגדרת בו הפדגוגיה הטבעית במבט מחודש, על בסיס הדיון בחלקי הספר הראשונים, ובאמצעות דוגמאות מתודולוגיות המתאימות להשקפת העולם של הפדגוגיה הטבעית.
"ספרו המקיף והמעמיק של גיל גרטל קושר בין תפיסת הטבע בתרבות המערבית לתפיסת הטבע של החינוך העברי לדורותיו, קושר בין תפיסות עבר למצב ההווה, מנסח המלצות ורעיונות ומעורר מחשבות על עתיד הטיול. ספר חובה לכל העוסקים בחינוך ובמורשת".
ד"ר אבי ששון, הד החינוך
ד"ר אבי ששון הוא מרצה בכיר בחוג ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית אשקלון
"דרך הטבע", ... מציג את הגישות העיקריות בתחום הפדגוגיה הטבעית ומראה בפשטות ובקלות איך אפשר לעשות דברים אחרת - מעניינים יותר, זורמים יותר, חיים יותר. לכל אחר מאיתנו היה מדריך כזה, שזכור לטובה כי הצליח לא לשעמם, שלא היה צריך להשתיק את הכיתה כשדיבר, פשוט כי תשומת הלב של הילדים התנקזה אליו אוטומטית. אולי בזכות הספר הזה יסתובבו במשעולי ארצנו עוד כמה.
רן בן-נון, ידיעות אחרונות, אוגוסט 2010