הלית הלית | שירים

שבע פואמות ושני שירים קצרים מרכיבים את הֵלִית הֵלִית, ספרה של חדוה הָרֵכָבִי, המאגד שירים שנכתבו בשנים 2024-2014. הֵלִית הֵלִית חותם את הטרילוגיה שנפתחה בספרים רָאנָה ומִיגוֹ, ויש הרואים בה לא רק את מיטב יצירתה של הרכבי, אלא גם את אחת מפסגות השירה העברית של העשורים האחרונים.

*
אוֹ שֶׁלִּפְעָמִים כְּמוֹ אָז וְאָז כְּמוֹ הַיּוֹם

זֶה הָיָה כָּל כָּךְ וִיזוּאָלִי:
הַמִּלְמוּלִים,
הַהִמְהוּמִים,
הַלְּחִישׁוֹת,
הַלַּחְשׁוּשִׁים הַקְּלוּשִׁים,
קֵהוּת הַחוּשִׁים,
הָרַעַד בָּרֹאשׁ, בַּלֵּב, בַּדָּם, בָּעֲצָמוֹת

הָאִי־שֶׁקֶט הַזֶּה מַרְגִּיעַ אוֹתִי.
שְׁתֵּינוּ עַכְשָׁו
- גַּם אַתְּ גַּם אֲנִי -
דּוֹמְמוֹת זוֹ לָזוֹ,
שַׁיָּכוֹת זוֹ לָזוֹ,
שְׂמֵחוֹת וַאֲסִירוֹת תּוֹדָה.
וְנִדְמֶה הַשָּׁמַיִם שְׁלֵוִים
וְנִדְמֶה בָּאָחוּ עֲצֵי הַפֵּרוֹת הַשּׁוֹפְעִים,
וְנִדְמֶה הַנָּהָר הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ גַּם הָעֶפְרוֹנִי
זַךְ וְטָהוֹר וּמוּאָר

וְגַם כַּאֲשֶׁר הָאֹפֶק דּוֹעֵךְ,
וְנִדְמֶה,
כֵּן, זֶה נִדְמֶה,
רֶגַע כָּזֶה,
הָרֶגַע הַזֶּה,
הָרֶגַע שֶׁהָיָה,
הָרֶגַע כְּשֶׁכָּל זֶה הָיָה,
הָרֶגַע שֶׁעוֹד יִהְיֶה.
מָה עוֹד יִהְיֶה

עֲטוּפָה סוֹד וְסֵבֶל וְנֶצַח,
אַתְּ מוֹשִׁיטָה אֶת זְרוֹעוֹתַיִךְ אֶל הַנָּהָר,
מִשְׁתּוֹקֶקֶת בְּכָל מְאֹדֵךְ לְמַשֶּׁהוּ לֹא,
שֶׁהוּא לֹא,
שֶׁכְּבָר לֹא,
רוֹאָה אֶת זֶה מִתְקָרֵב,
מִסְתַּכֶּלֶת שֶׁזֶּה נֶעֱלָם,
לֹא אִכְפַּת לָךְ שֶׁזֶּה נֶעֱלָם...




הַפְּלָנֶטָה שֶׁל הַיּוֹצְאִים מִן הַכְּלָל

אֵיךְ לֹא לְהַעֲרִיץ עֲנָנִים. אֶת הַגְּבָהִים שֶׁלָּהֶם. אֶת הַצּוּרוֹת שֶׁכָּל רֶגַע מִתְחַלְּפוֹת בְּרֶגַע. אֶת כָּל מַה שֶּׁרוֹחֵשׁ־חַיִּים־שְׁקֵטִים שֶׁלָּהֶם

כָּל עָנָן כְּדֻגְמַת בֵּית תְּפִלָּה זָעִיר, נָעוּל מִכָּל הַכִּוּוּנִים, נוֹדֵד מֵעַל כָּל מַה שֶּׁמֵּעָלֵינוּ. הָיִיתִי רוֹצָה לָקַחַת אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם מֵהֶם אֵלַי הַבַּיְתָה, לְהִתְבּוֹנֵן מִקָּרוֹב בַּתַּרְמִילִים שֶׁלָּהֶם, בַּחֲפָצִים הַקְּטַנִּים, בַּשִּׁנּוּיִים - בַּדִּינָמִיקָה שֶׁל הַצּוּרוֹת שֶׁמִּשְׁתַּנּוֹת בְּרֶגַע, בַּתְּלָאוֹת שֶׁלָּהֶם, בַּדּוּמִיַּת־מָוֶת שֶׁלָּהֶם; לְהַקְשִׁיב לְחַיֵּי הַלַּיְלָה שֶׁלָּהֶם, וְאֵיךְ כַּאֲשֶׁר הֵם מְשַׂגְשְׂגִים בְּאִישׁוֹן לַיְלָה

אֲנִי מְדַבֶּרֶת עַל תְּשׁוּקָה. הַתְּשׁוּקָה לָגַעַת בַּפְּקַעַת, לָצוּד אֲרָיוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִן הַדַּעַת, לְהַבִּיט לָהֶם יָשָׁר בָּעֵינַיִם - עֵינַיִם אֶל עֵינַיִם -

לְפַעֲנֵחַ מַה פֵּשֶׁר הַמְאֹרָעוֹת, הַמַּצָּבִים, הַתַּהְפּוּכוֹת, הַסְּתִירוֹת, הַנִּגּוּדִים; הַתְּשׁוּקָה לְהִתְגּוֹלֵל בַּמְּצוּלוֹת, לְהַקְשִׁיב לַתְּהוֹמוֹת, לְהִתְכַּתֵּשׁ עִם רַעַשׁ הַגַּלִּים הַמְטֹרָפִים שֶׁל הָעֻבְדּוֹת, לְהִתְפַּלֵּשׁ בַּשִּׁטְפוֹנוֹת, לְהִתְגּוֹשֵׁשׁ עִם הַשְּׁבָרִים. אֲנִי מְדַבֶּרֶת עַל תְּשׁוּקָה, הַתְּשׁוּקָה לִתְפֹּס אֶת הַבִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי, לְהָאִיר בַּאֲלֻמַּת אוֹר חֲזָקָה, אֵיפֹה הַקַּו הַמַּפְרִיד בֵּין מְצִיאוּת לְבֵין דִּמְיוֹן, לְתַחֲזִית, לְמִשְׁאָלָה

הַתְּשׁוּקָה לְפַעֲנֵחַ אֶת תַּעֲלוּמַת חַיַּת הַלַּיְלָה - הַלַּיְלָה - הַקִּירוֹת שֶׁבָּעֲרוּ כָּל הַלַּיְלָה, הַיָּרֵחַ, הַזְּרִיחָה

הַתְּשׁוּקָה לְנַעֵר אֶת הַמָּוֶת, לְהַלְבִּישׁ אוֹתוֹ כֻּתֹּנֶת שֶׁל טַפִּיל, מְצֹרָע -
לֹא מְשַׁנֶּה מָה - לְהַצְמִיד אוֹתוֹ לְקִיר לָבָן חָלָק, מוּל כִּתַּת יוֹרִים, וּבַחֲגִיגִיּוּת שֶׁלֹּא הָיְתָה כָּמוֹהָ, לְחָרֵר אוֹתוֹ מִכָּל הַצְּדָדִים, לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ עֲרֵמַת אַשְׁפָּה יְרוּיָה, מְחֹרֶרֶת, מֻנַּחַת בַּשּׁוּלַיִם, בְּרוּחַ הָעֶרֶב הַקְּרִירָה

אֲנִי מְדַבֶּרֶת עַל תְּשׁוּקָה. הַתְּשׁוּקָה לְגַלּוֹת אֶת הַמָּקוֹם הָאֲמִתִּי - אֵיפֹה שֶׁהַכֹּל קוֹרֶה - חַיֵּינוּ - שֶׁאֵין לָנוּ מֻשָּׂג אֵיפֹה הֵם מַתְחִילִים, לְאָן הֵם מַמְשִׁיכִים, מַה מְּסַחְרֵר אוֹתָם, מַה מְּיַשֵּׁר אוֹתָם, מַה מְּנַוֵּט אוֹתָם, מַה מְּעוֹרֵר אוֹתָם לְהַגְדִּישׁ אֶת הַסְּאָה, לָצֵאת מִגִּדְרָם, לַעֲבֹר אֶת גְּדוֹתֵיהֶם, מַה מַּחְרִיב אוֹתָם, מַה הוֹפֵךְ אוֹתָם לְאוֹקְיָנוּס־שֶׁל־חֳרָבוֹת.
הַתְּשׁוּקָה לֶחֳרָבוֹת

הַתְּשׁוּקָה לְשֶׁקֶט לְאַחַר הֶחֳרָבוֹת. הַתְּשׁוּקָה לְהַקְשִׁיב לִזְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ מֵעַל הֶחֳרָבוֹת

שִׁיר הוּא זְרִיחָה מֵעַל הֶחֳרָבוֹת




★


וְאָהַבְתִּי אוֹתָךְ יוֹתֵר מִתָּמִיד
וּכְכָל שֶׁאָהַבְתִּי אוֹתָךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר
הֵסַבְתִּי אֶת עֵינַי מֵעַצְמִי

אֲנִי הָיִיתִי אַתְּ,
אַתְּ הָיִית אֲנִי

***

הֵלִית הֵלִית מאת חדוה הרכבי | הביא לדפוס: ארז שוייצר

© כל הזכויות שמורות לחדוה הרכבי ולהוצאת הקיבוץ המאוחד