לוסיל קליפְטון
מחווה לירכיים שלי
אֵלֶּה יְרֵכַיִם רְחָבוֹת
שֶׁזְּקוּקוֹת לְמֶרְחָב
לָנוּעַ בּוֹ.
הֵן לֹא הוֹלְמוֹת מְקוֹמוֹת קְטַנִּים
מִתְקַטְנְנִים. אֵלֶּה יְרֵכַיִם
חָפְשִׁיּוֹת.
הֵן לֹא אוֹהֲבוֹת שֶׁמְּדַכְּאִים אוֹתָן.
הֵן לֹא מְשֻׁעְבָּדוֹת לְאִישׁ
הוֹלְכוֹת לְאָן שֶׁהֵן רוֹצוֹת
עוֹשׂוֹת כָּל מַה שֶּׁהֵן רוֹצוֹת.
יְרֵכַיִם חֲצוּפוֹת.
יְרֵכַיִם קְסוּמוֹת.
רָאִיתִי אוֹתָן
מְטִילוֹת כִּשּׁוּף עַל גֶּבֶר
מְסַחְרְרוֹת אוֹתוֹ כְּמִכְסֶה!
ברברה גֶסט
חדר מדומיין
אַל תִּשְׁכְּחִי שֶׁלַּשָּׁמַיִם יֵשׁ מֶרְחָבִים אֲחֵרִים.
הָנִיחִי לָהֶם לְהִשָּׁעֵן עַל רֶכֶס הַר, עִצְמִי אֶת הָעֵינַיִם,
הַשְׁכִּיבִי אוֹתָם בַּעֲרִיסָה עֲשׂוּיָה עֵץ אֶדֶר.
שִׁטְפִי שַׁרְווּלֵיהֶם בְּטִפּוֹת שָׁמַיִם.
אֵין לָךְ צֹרֶךְ בְּשִׁקּוּיִים רִשְׁמִיִּים.
נוֹשֵׂא וְנָשׂוּא עֲשׂוּיִים זְכוּכִית.
נִכְנַסְתְּ לַמֶּרְחָב הַצַּר
וּדְמוּתֵךְ חֲרוּתָה עַל זְכוּכִית.
אַתְּ הוֹלֶכֶת וּפוֹחֶתֶת עַד שֶׁהֶעָתִיד מִתְיַצֵּב מוּלֵךְ
כְּמוֹ עוֹרֵב הַנְּחָלִים שֶׁהִסְתַּרְתְּ,
מַחְלִיפָה נוֹצוֹת בְּנוֹצוֹת אֲחֵרוֹת.
בַּמִּגְדָּל שֶׁאֵלָיו נָסַקְתְּ לְלֹא כְּנָפַיִם
אַתְּ מְדַבֶּרֶת בְּשָׂפוֹת זָרוֹת אֶל חֶדֶר מְדֻמְיָן.
בֶּרנָדֶט מאייר
סונטה
שֵׁם כְּתֹבֶת תַּאֲרִיךְ
אֲנִי לֹא זוֹכֶרֶת
עַיִן תַּחַת עַיִן
אָז וְשָׁם שֶׁלִּי
זוֹ הִיא
לָךְ הִזְדַּמְּ
נוּת שְׁנִ־
יָּה לְ
הִ י סְ ט וֹ רְ יָ ה
ח וֹ זֶ רֶ ת עַ ל
עַ צְ מָ הּ
וְשֵׁן תַּחַת
שֵׁן
הִיא שֵׁן:
סוניה סאנצ'ז
תחת שמי סופרן
עַכְשָׁו תּוֹךְ תְּנוּעָה, הַפֶּה נִרְעָד בְּרַכּוּת שֶׁל מֶשִׁי
עוֹרִי חוֹמֵל עַל עֵינַי.
בְּשִׁפּוּלֵי הָרַגְלַיִם, אֲנִי עוֹקֶבֶת אַחַר צִפֳּרִים לֹא בְּרוּרוֹת
הָרוֹכְשׁוֹת כְּנָפַיִם תּוֹתָבוֹת.
הָאֲוִיר מִתְאַחֵר הַקַּיִץ.
אֲנִי מְקַלֶּפֶת אֶת עַמּוּד הַשִּׁדְרָה וּמְצִיפָה
אֶת הָעוֹלָם בִּנְעוּרִים.
אוֹוֹוֹ, וּמִי יְפָאֵר אֶת הַשָּׁדַיִם הָאֵלֶּה? הֲרֵי אֵינִי רוֹקֶדֶת וַאלְס עִם הַלָּשׁוֹן.
תַּחַת שְׁמֵי סוֹפְּרָן, אִשָּׁה שָׁרָה,
מוּאֶרֶת כַּנִּבְרָשׁוֹת.
דיאן די פְּרימה
תפילה לאִמהוֹת
אוֹמְרִים שֶׁעוֹדְכֶן אוֹרְבוֹת כָּאן, אוּלַי
בְּעֹמֶק הָאֲדָמָה אוֹ עַל
פְּנֵי הַר מְקֻדָּשׁ, אוֹמְרִים
שֶׁאַתֶּן (עֲדַיִן) צוֹעֲדוֹת בֵּין גְּבָרִים, כּוֹתְבוֹת שְׁלָטִים
בָּאֲוִיר, בַּחוֹל, מַזְהִירוֹת מַזְהִירוֹת רוֹקְמוֹת
אֶת צוּרָתָהּ הָעֲקֻמָּה שֶׁל הַגְּאֻלָּה, חֲרֵדוֹת
לֹא בְּהוּלוֹת. זְהִירוֹת. אַתֶּן פּוֹסְעוֹת בֵּין גְּבִיעִים, יוֹצְאוֹת
מִתּוֹךְ קְרִיסְטָלִים, מְרַפְּאוֹת בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁל
עֵינֵיכֶן הַכֵּהוֹת, אוֹמְרִים שֶׁאַתֶּן חוֹשְׂפוֹת
פָּנִים יְרֻקּוֹת בַּגּ'וּנְגֶל, עוֹטוֹת כָּחֹל
בַּשְּׁלָגִים, מוֹפִיעוֹת
בְּלֵדוֹת, רוֹקְדוֹת עַל מֵתִים, מְזַמְזְמוֹת, מִזְדַּיְּנוֹת, מְמַזְמְזוֹת
אֶת עֲיֵפוּתֵנוּ, אַתֶּן עֲדַיִן כָּאן אוֹרְבוֹת, מְמַלְמְלוֹת
בַּמְּעָרוֹת, מַזְהִירוֹת, מַזְהִירוֹת & רוֹקְמוֹת
כְּסוּת שֶׁל תִּקְוָה, קוֹשְׁרוֹת יָדַיִם נֶגֶד
כָּל הָרַע שֶׁבַּכּוֹכָבִים, הוֹ גֶּשֶׁם
מֻרְעָל, חֻמְצָה מְאַכֶּלֶת בְּנִקְיוֹן כַּפַּיִם
אַתֶּן מְעִירוֹת אוֹתָנוּ כִּילָדִים מְסֻיְּטֵי לַיִל, נִמְלָטוֹת
מֵרוֹדְפֵי בֶּצַע שֶׁאֶת שְׁמָם לֹא אֵדַע,
אַנְשֵׁי שִׁרְיוֹן הָרוֹמְסִים
אֶת מִי שֶׁאֲנַחְנוּ וְהוֹפְכִים בָּשָׂר וָדָם
לְבֹץ
****
הסיכוי הפראי לחיות - שירי משוררות מהפכניות באמריקה של שנות השישים והשבעים | כינסה, תִרגמה והוסיפה פתח דבר: ריקי טראום | ערך: ארז שוייצר
© כל הזכויות בעברית שמורות להוצאת הקיבוץ המאוחד בע"מ