לאחר אהבה
כָּחֹל חָזָק הֵיכָן שֶׁאַתְּ נוֹשֶׁמֶת.
קַר, אַךְ אֵינֵנוּ מִתְכַּוְּנִים לְהִתְלַבֵּשׁ
אֶלָּא לָתֵת לַמִּין לְהַמְשִׁיךְ לִבְעֹר.
הֲלַךְ רוּחַ מִתְנַדֵּף מֵאִתָּנוּ לְאַט.
לֵאוּת, אֶפְשָׁר לֶאֱסֹף אוֹתָהּ בְּכַף יָד,
לְהַרְטִיב אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד
הַמַּמְתִּין לַחֹרֶף בַּחַלּוֹן. לֹא:
כָּעֵת הַגֶּשֶׁם יוֹרֵד בִּפְנִים הַחֶדֶר
וּמְפַנֶּה, בְּלֹא מַאֲמָץ כִּמְעַט,
אֶת עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת שֶׁתָּלַשְׁתָּ
בְּעוֹדְךָ שׁוֹאֵל אִם הָעוֹלָם
יֹאהַב אוֹתְךָ.
להיט קיץ
בְּכָל רֶגַע אֲנִי יָכוֹל לְהַפְעִיל אֶת הַלָּהִיט
הַטִּפְּשִׁי שֶׁל לִבִּי, שִׁיר קַיִץ,
מִקְצָב שֶׁדּוֹחֵק בִּי לְהִתְפַּשֵּׁט,
לְבַלּוֹת אֶת הַיּוֹם בַּשֶּׁמֶשׁ, לְהַרְהֵר בֶּעָתִיד
כְּמוֹ נַעַר מְאֹהָב:
כָּל הַבֹּקֶר מִלְמַלְתִּי הָלוֹךְ וְחָזוֹר אֶת שְׁמוֹת יְלָדַי.
הגוף נכנס אל עצמו כמו מתעמל
המבצע בפעם האלף תרגיל כושל
בְּעֶרֶב כָּזֶה אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּגִלְגּוּל
נְשָׁמוֹת אוֹ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים. צֶמֶד
אַחִים מִתַּחַת לַמִּרְפֶּסֶת מְגַלִּים לָרִאשׁוֹנָה
מְהִירוּת שֶׁל קָרוּסֶלָה, צוֹעֲקִים וּמְנִיפִים
זְרוֹעוֹת כְּדֵי לְחַבֵּק לְטָאַת אֲוִיר זְרִיזָה.
צֶמֶד כּוֹסוֹת תֵּה מְצַיְּרוֹת עָרַבֶּסְקוֹת־אֵד,
הַלַּיְלָה הוֹפֵךְ לַאֲגַם וְחַיֵּינוּ הֵם בָּתֵּי עֵץ עַל מַיִם.
נְבוּאָה בְּעֶרֶב כָּזֶה הִיא רְשִׁימַת קְנִיּוֹת עַל
פֶּתֶק צָהֹב, וְצֶמֶד בַּקְבּוּקֵי הַבִּירָה -
כְּרוּבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי שֻׁלְחָן מִתְקַלֵּף.
אֲנִי מוּכָן לָרִאשׁוֹנָה לַעֲנוֹת אָמֵן
לְכָל נְשִׁימָה.
שני ימי ראש השנה
אֶת הַצְּעָקָה אֲנַחְנוּ לוֹקְחִים מֵהָאַיִל
וְאֶת הַכְּנִיעָה מִצֶּבַע הַטַּלִּיתוֹת.
נִגּוּנִים הֵם פָּנָסִים קְטַנִּים בְּמִנְהָרָה חֲשׁוּכָה,
אַתֶּם רָצִים וּמִשְׁתּוֹלְלִים כְּפִי שֶׁהָיִיתִי
רוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל. אַל תִּלְמְדוּ מֵהַמִּלִּים
פֹּה, הָאֵל אֵינוֹ מַעֲבִיר וּמוֹנֶה,
הוּא הַגַּעֲגוּעַ וְהַבְּרִיזָה.
הַתְּשׁוּבָה וְהַתְּפִלָּה וְהַצְּדָקָה שֶׁלִּי הַשָּׁנָה
הֵן לָקַחַת אֶתְכֶם לְמָחֳרָת לַמַּעֲיָן
כְּדֵי שֶׁתּוּכְלוּ לְהַגִּיד בְּעוֹד שָׁנִים,
אָז, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, בַּמַּיִם הַקָּרִים, הִתְחַבַּקְנוּ.
***
אָמֵן שירים מאת יונתן ברג | סדרה לשירה בעריכת ארז שוייצר
© כל הזכויות שמורות להוצאת הקיבוץ המאוחד בע"מ