ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור

יופיו בהחלט ידוע
 
 
 
זו לא הדאגה שלי
שירה שיש בה רגישות עליונה כלפי סבלו של החלש וביקורת נוקבת כלפי החברה המאפשרת אותו; זוהי שירה שמעצבת דיוקנאות של פרטים חסרי-שם, המהווים תמונה מדוייקת של העולן שבו הם חיים ומעל הכל זוהי שירה של אישה בעלת נוכחות, רגישות עצומה וכוח חיים עז
בכל סרלואי על לילות חשון | קדיה מולודובסקי 
 
אמריקה כפי שהיא 
 
 
 
ללדת את עצמנו מחדש
 
 
דליה הנביאה
 
 מן העיתונות>>>

 המלצות קודמות >>>
 
 
עשרת הספרים הישראלים שאתם אמורים להכיר
 
הארץ ב"קריאת חובה" עם קלאסיקות ישראליות שאמורים להכיר.. .

המשך >>> 

להמלצות נוספות >>


שיר השבוע>
כלל גדול | נתן אלתרמן
Share



כְּלָל גָּדוֹל

מאת נתן אלתרמן

סִפֵּר לִי רַב-אָמָּן אֲשֶׁר מְלַאכְתּוֹ בַּפֶּלֶד:

הָיִיתִי בִּנְעוּרַי שׁוּלְיָה עָנִי וָרָשׁ

אֵצֶל מַסְגֵּר זָקֵן. בְּחֶרֶט וּמַפְסֶלֶת

לִשְׁלֹחַ אֶת יָדִי לִמְּדַנִי הֶחָרָשׁ

וְסָח לִי, בְּגִשְׁתִּי נִלְהָב לַמְּלֶאכֶת: "יֶלֶד,

אֱחֹז אֶת הַמַּכְשִׁיר חָזָק אֲבָל חַלָּשׁ"...


לֹא! מִבְּחִינַת בְּהִירוּת שֶׁל תֹּכֶן וְנִסּוּחַ

אֵין הַפָּסוּק הַזֶּה פְּנִינָה וְיַהֲלוֹם...

אֲבָל הִנֵּה חָרוּת הוּא עִמָּדִי עַל לוּחַ

לְקַו וּקְנֵה-מִדָּה מֵאָז וְעַד הֲלוֹם.


וּבִרְאוֹתִי מוֹפְתִים שֶׁל יְצָרִים וָכֹחַ

בִּדְבַר-סִפְרוּת צָעִיר שֶׁל פְּרוֹזָה אוֹ שֶׁל שִׁיר,

אוֹ דְּבַר שִׁירָה-בִּפְּרוֹזָה בָּהּ כָּל נִיב – אֶקְדּוֹחַ

וְכָל דִּבּוּר דָּרְבָן וְכָל פָּסוּק הוּא שְׁרִיר,

אוֹ מְסִבָּה וּבָהּ רוֹעֵד קָהָל-אֶפְרוֹחַ

בִּפְרֹץ הַקַּרְיָנִים בְּשַׁאֲגַת הַכְּפִיר –

אוֹמֵר אֲנִי: לֹא טוֹב הֱיוֹת מֵי הַשִּׁלֹחַ...

אַךְ קְצָת יוֹתֵר חַלָּשׁ אֶחֱזוּ נָא בַּמַּכְשִׁיר.


וְכָךְ בְּעִנְיָנִים רַבִּים שֶׁעַל הַפֶּרֶק

וְכָךְ בַּהִסְתַּדְּרוּת שֶׁעִנְיָנָהּ קָרוֹב,

אוֹ בְּאוֹתוֹ מַכְשִׁיר עָדִין וּבַעַל-עֵרֶךְ

שֶׁחוֹתָמוֹ קַיָּם וּשְׁמוֹ שִׁלְטוֹן-הָרֹב.

הַתַּקִּיפוּת קִנְיָן גָּדוֹל הוּא, רֹךְ וָמֹרֶךְ

אֵינָם תַּחֲלִיף לָהּ. יֵשׁ בָּהּ טַעַם לֹא אַכְזָב.

אֲבָל כְּדַאי וּכְדַאי תָּמִיד בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ

לִזְכֹּר אֶת עֲצָתוֹ שֶׁל הַמַּסְגֵּר הַשָּׂב.


לִזְכֹּר אֶת פִּתְגָּמוֹ הַתָּם וְהַזָּהִיר:

חָזָק אֲבָל חַלָּשׁ הַחֲזִיקוּ בַּמַּכְשִׁיר.


הַתַּקִּיפוּת קִנְיָן גָּדוֹל הוּא, אַךְ בַּחֶלֶד

אֶת טִיב הָאֻמָּנִים מִימוֹת-עוֹלָם חָשִׁים

לְפִי הַדֶּרֶךְ בָּהּ עוֹבְדִים הֵם בַּמַּפְסֶלֶת

וְלֹא לְפִי הַכֹּחַ שֶׁבַּפַּטִּישִׁים.


מוּל אֹפִי שֶׁתָּמִיד חָזָק מִן הַפְּלָדָה הוּא

עוֹלֶה בִּרְבוֹת-הַזְּמַן בַּלֵּב כְּמִין חֲשָׁשׁ.

וְלִפְעָמִים נִדְמֶה: יוֹתֵר חָזָק הָיָה הוּא,

בְּעֶצֶם, לוּ הָיָה הוּא קְצָת יוֹתֵר חַלָּשׁ.


כֵּן, דַּק הוּא הָעִנְיָן, אַךְ בְּסַדְנָה סוֹעֶרֶת

רָאוּי לִזְכֹּר הֵיטֵב: אֶפְשָׁר בְּמַחַץ-יָד

גַּם לְהַקְהוֹת וְגַם לִשְׁבֹּר אֶת חֹד הַחֶרֶט...

וּמַה נִּשְׁאָר אָז? כֹּחַ הַשְּׁרִירִים בִּלְבַד.

 



א' בכסלו תשי"ב

30.11.1951

 שיר של יום - כל השירים

בניית אתריםבניית אתרים 

הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור