מישהי (את?)
מַה מִּלְּבַד הַסֵּבֶל הַזֶּה עוֹד מְחַבֵּר בֵּינֵינוּ?
אֵינִי יוֹדַעַת דָּבָר עַל הָאֹפֶן שֶׁבּוֹ אַתְּ מַטְלִיאָה, מַלְחִימָה,
זוֹחֶלֶת בְּעִקְבוֹת הַחוּטִים.
קָרֵב הַיּוֹם שֶׁבּוֹ לֹא אַכִּיר אֶת פָּנַיִךְ בַּמַּעֲלִית, אֶת גַּבֵּךְ
הַמְמַהֵר לְפָנַי עַל רְצִיף תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת,
אֶת צְדוּדִיתֵךְ בָּרְחוֹב.
אַךְ שָׁעָה שֶׁעַל צִדּוֹ הָאֶחָד שֶׁל הַזִּכָּרוֹן נוֹפֶלֶת תַּרְדֵּמָה גְּמוּרָה,
בְּעֶבְרוֹ הָאַחֵר נִפְתַּחַת דֶּלֶת.
אֲנִי נָעָה לְתוֹכָהּ כְּעִקְבָה:
בַּמִּרְוָח הַשָּׁבוּר הַזֶּה, מִישֶׁהִי (אַתְּ?) עֲדַיִן
קוֹרֵאת בִּשְׁמִי
כשאשוב ואהיה קטנה
הַזְּמַן יִמָּתַח וְיִתְפַּקַּע, לֹא בְּרַעַשׁ, כַּחוֹל הַמְכַסֶּה אֶת הַלַּיְלָה
שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַבָּתִּים.
הַמֶּרְחָק בֵּין הַשֵּׁנָה לִשְׁמוּרוֹת הָעֵינַיִם יָשׁוּב לִהְיוֹת נִצְחִי כַּמֶּרְחָק
בֵּין צַעֲדֵי הַבָּאִים לְמַעֲלֵה הַמַּדְרֵגוֹת,
וּמִי שֶׁאָהַבְתִּי,
שֶׁנָּשַׁף אֶת הֶבֶל פִּיו עַל פִּי בְּתוֹךְ הָאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת, שֶׁקָּפָא בְּקִרְבִּי
עַל שְׁלַל צוּרוֹתָיו, יְהַלֵּךְ לְצִדִּי עַל הָאָרֶץ
וְרַגְלָיו לֹא תִּכָּוֶינָה
לֹא אֶחְקֹר בַּיָּפֶה מִמֶּנִּי
לֹא הַכֹּל יִתְרַסֵּק, לֹא הַכֹּל
יֹאבַד
זו כל השִׁיבה
כָּל הָאִמָּהוֹת הַיְשֵׁנוֹת כְּרוּכוֹת זוֹ בָּזוֹ. לִבָּן אָחוּז כְּכַדּוּר בַּקָּנֶה,
חֲלוֹמוֹתֵיהֶן פְּזוּרִים. כָּל הָאִמָּהוֹת הַיְשֵׁנוֹת יוֹדְעוֹת:
יָבוֹא יוֹם שֶׁיִּקָּרְאוּ לְהִבָּלַע לְלֹא שְׁאֵרִית,
בָּשָׂר תַּחַת הַבָּשָׂר.
לָכֵן הֵן מַעֲלוֹת בְּעֵינֵי רוּחָן חִזָּיוֹן: הוּא שָׁב.
כָּל הַשִּׁיבוֹת כְּרוּכוֹת זוֹ בָּזוֹ. כָּל הַשִּׁיבוֹת נְגוּעוֹת.
וְאִם בְּצֵאתוֹ וּבְבוֹאוֹ יַכִּירוּ בּוֹ פָּנָיו שֶׁהָיוּ לְפָנִים,
יִקְרְאוּ בִּשְׁמוֹ הָרַךְ, הַקָּטָן,
לִבָּן פָּתוּחַ לִקְרָאתוֹ עַל רִבּוֹא חֲדָרָיו,
וְאִם יִהְיוּ יְדֵיהֶן פְּשׁוּטוֹת, הַאִם, כְּמִי שֶׁקָּם עַל מַחֲלָתוֹ, יֵאָסֵף?
כָּל הַמַּחֲלוֹת כְּרוּכוֹת זוֹ בָּזוֹ. כָּל הַמַּחֲלוֹת הֵן שֶׁל מִדַּת הָרַחֲמִים,
שֶׁאִם יֶשְׁנָהּ, הַחֹשֶךְ נִפְתָּח כְּשַׁעַר
אֶל כָּל הַשְּׁעָרִים,
וְאִם אֵינֶנָּה,
אֲנַחְנוּ מִתְחַסְּרִים מֵעַצְמֵנוּ.
כָּל הַהִתְחַסְּרֻיּוֹת כְּרוּכוֹת זוֹ בָּזוֹ.
שֶׁאִם נִשָּׁבֵר מוּל הַצַּעַר הַזֶּה
שֶׁאֵין בּוֹ עוֹלָם,
וְאִם לֹא נִשָּׁבֵר (אֵיךְ לֹא נִשָּׁבֵר?),
זוֹ כָּל הַשִּׁיבָה.
תמונת מסע
הַזְּמַן מְשַׁנֶּה צוּרָתוֹ מִזְּמַן הוֹוֶה
לִזְמַן חֲלוֹם.
אֲנִי מְדַמָּה סְפִינַת אוֹר שֶׁמְּשׁוֹטֶיהָ שְׁלֵמִים כִּזְרוֹעוֹת
וְאַתָּה נִצָּב עַל סִפּוּנָהּ, גִּבְעוֹלִי וְקוֹרֵן, עֵינֶיךָ פְּקוּחוֹת לַנּוֹפִים.
תָּמִיד הַבַּיִת. חוּט שָׁקוּף, מָתוּחַ בֵּין הָעוֹלָמוֹת.
מֵאֲחוֹרֵי שַׁעַר הַבַּרְזֶל הָאָפֹר אֲנִי מִתְיַפַּחַת כְּאַחֲרוֹנַת הַמְלַוִּים,
מְיַחֶלֶת שֶׁיֵּאָסְפוּ הַכּוֹכָבִים לִמְרַאֲשׁוֹתֶיךָ,
שֶׁשָּׁעָה חֲשׁוּכַת נְשָׁמוֹת זוֹ תַּהֲפֹךְ בַּעֲבוּרְךָ מִמְּעוֹף אֶבֶן
לִמְעוֹף צִפּוֹר
***
מוצא הדרכים, שירים מאת דנה אמיר | סדרה לשירה בעריכת ארז שוייצר
© כל הזכויות שמורות להוצאת הקיבוץ המאוחד בע"מ