איש קם פתאום משולחן ארוחת-הערב שלו, נפרד מאשתו, אחרי שחמש שנים שתקו את "הלילה ההוא", ויוצא לדרך ל"שם", לחפש את בנו המת.
מיום ליום מתעצמת הליכתו העיקשת במעגלים סביב העיר ויוצרת מעין שדה מגנטי שפועל על העיר כולה. נסחפים אל ההלך אלה מאנשי העיר שאולי רק חיכו שיקום איש כמוהו, אשר בכוח המשאלה הגדולה שלו יעז לקרוא תיגר על הגבול שבין כאן לבין הצד האחר, תשליל החיים.
שיירה קטנה מתנהלת עכשיו בגבעות על קו האופק. כל אחד מאנשיה הוא נֶשֶׁל ריק של אב או אם, שהמוות של בנם או בתם לא מת בשבילם. שנים הם היו שרויים באלם, או בגמגום, או באין-מלים מטריד; כלואים באיזו גזֵרה על הדיבור, על הזיכרון. עכשיו הם מגששים אחרי קולם.
מתקנת רשתות אילמת, החיה בסבך של רשתות ואצות על שפת האגם; מורה קשיש שפותר תרגילי חשבון על קירות בתים; מיילדת שאיש אינו רוצה להעסיק אותה; בעלה הסנדלר; דוכס המואס במשרתו; איש הרושם בשקדנות תמוהה את קורות העיר, ואשתו, שהאיש גזר על עצמו גלות מחייהם המשותפים – כולם מצטרפים למסע אל מי שכבר אי-אפשר לגעת בהם ועדיין אי-אפשר להרפות מהם. ומחלונו הרחוק עוקב אחריהם איש זועם המכונה "קנטאור", המרותק אל שולחנו ומשותק באי-יכולתו ליצור את בנו מחדש בעזרת סיפור.
'נופל מחוץ לזמן' הוא סיפורו של ניסיון הרואי וסוחף "למצוא לזה מלים". דמויותיו ימצאו את עצמן על קו הגבול, מול החומה שהן-עצמן אולי יצרו, ורק כך יוכלו, דווקא אחרי ש"הדבר קרה", להבין מי הן, כי "החיים במלוא יֵשָׁם הוֹוִים רק שם בקו הגבול".
הספר כתוב כ"סיפור בקולות", וכולל קטעים הכתובים בריתמוס שירי. ועם זאת, הוא אינו פואמה ולא מחזה.
זוכה פרס ברנר לשנת 2012
על העטיפה: מיכל רובנר, "Point " / "קצה".
קינת הגלגול והגלות
ספרו של גרוסמן, על האיש ההולך ל"שם" לחפש את בנו המת, הוא ספרות-אבל – מילים שדיבור לא יכול להכיל – של מי שאבלו התיך אותו לצורת ישות אחרת הנדונה לגלות תמידית
שכול וכשלון יפתח אשכנזי עורך השוואה מרתקת בין 'נופל מחוץ לזמן' לבין פואמת הקולות של דילן תומאס 'תחת חורש חלב'
הוא מת. אבל מותו, לא מת סמדר שיפמן נותרה חסרת מילים
רגישות ודיוק של אמן אמיתי- יותם שווימר נסחף אל אין-זמן ואין-מקום
מגיעה לו תודה עד אין קץ -
לילך וולך שולחת תודה עמוקה לדויד גרוסמן על ספר מבריק, שמוצא מלים למשתיק הגדול ביותר על פני האדמה
אם אתם צריכים לקרוא רק ספר אחד השנה, אין ספק שזה יהיה "נופל מחוץ לזמן... כמו הגיבור של הספר שלו, גם גרוסמן הצליח למצוא את המילים שהלכו לאיבוד והתוצאה כל כך עוצמתית וטעונה... המבקר שלנו (יובל אביבי, עמ' 134) העניק לספר 5 כוכבים. ורק בגלל שאין יותר. TIMEOUT
ספר חזק מאוד - רן יגיל, מעריב
בדידות שאין כמותה - אני קוראת את השורות הקצרות כהד לפעימות הלב, בקצב הנשימה, כמו בהיפנוזה, בהזיה רב-חושית, ואיני יכולה להרפות. עמיה ליבליך, הארץ
למצוא לזה מילים - דויד גרוסמן מצא בספרו החדש איזון מופלא בין צעקה לאיפוק. אברהם בלבן, הארץ
נעתקה נשימתי - מנחם פרי מספר על `נופל מחוץ לזמן`, לקראת צאת הספר
טעימה מהספר