טעימה מתוך ספר השירים של נמרוד שיין -
פותח רגע סוגריים
****
***
בְּדִיּוּק הָיִיתִי
עִם הַשַּׂקִּיּוֹת בַּיָּדַיִם
כְּשֶׁהִיא הִתְקַשְּׁרָה אֵלַי וְסִפְּרָה
שכבר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת לֹא שָׁמְעָה מִמֶּנּוּ,
וְאוּלַי אֲנִי יָכוֹל לְדַבֵּר אִתּוֹ בִּשְׁבִילָהּ.
"הוּא הוֹרֵג אוֹתָנוּ," הִיא אָמְרָה לִי וּבָכְתָה
יָשָׁר אֶל תּוֹךְ הַסְּפִיקֶר הַתָּקוּעַ בֵּין הָאֹזֶן לַשִּׁכְמָה.
הִתְיַשַּׁבְתִּי עַל הַסַּפְסָל מוּל הַבַּיִת
וְהִקְשַׁבְתִּי לָהּ.
אֲנִי שֶׁפַּעַם הייתי שֶׁלָּהּ,
לוֹבֵשׁ עַכְשָׁו אֶת הַמַּדִּים הַמְּרֻפָּטִים הָאֵלֶּה.
קְצִין הַנִּפְגָּעִים שֶׁל הָאַהֲבָה.
עורך הוא שמלתך היפה ביותר
צִיּוּרִים שֶׁרָקַמְתְּ עָלָיו
יַעַר סָבוּךְ וְאַיָּלִים
מַגְלֵשַׁת אֶצְבָּעוֹת אֶל מוֹרַד הַמֹּתֶן
עַכְשָׁו אֲנִי מַרְאָה זוֹכֶרֶת
שֶׁל כָּל מַה שֶּׁאָמַרְתְּ לִי
טֶרֶם
עֵירֻמֵּךְ מַחְמִיא לָךְ
אֲנִי רוֹצֶה לִלְבֹּש אוֹתָךְ.
מים עוברים בתוך מים
יֶלֶד בַּגִּנָּה הַצִּבּוּרִית, בִּשְׁעַת הַהַשְׁקָיָה - שְּׁתֵּי מַמְטֵרוֹת הִתִּיזוּ אֶת זִרְמָן זוֹ אֶל מַסְלוּלָהּ שֶׁל רְעוּתָהּ - צָעַק אֶל אִשָּׁה: "תִּרְאִי אִמָּא, מַיִם עוֹבְרִים בְּתוֹךְ מַיִם!" וַאֲנִי בִּקַּשְׁתִּי לְלַמֵּד וְלוֹמַר שֶׁכְּשֶׁמַּיִם פּוֹגְשִׁים מַיִם, הֵם הוֹפְכִים לְמַיִם אֶחָד. אַתָּה מֵבִין, זֹאת אוֹמֶרֶת, מֵעַכְשָׁו הֵם אוֹתָם הַמַּיִם. וְשֶׁכָּכָה זֶה גַּם בְּאַהֲבָה.
ועדיין
וַעֲדַיִן אוֹמֵר דְּבָרִים לֹא בַּמָּקוֹם
וַעֲדַיִן מִשְׁתַּדֵּל לֹא לִשְׁכֹּחַ
וַעֲדַיִן זוֹכֵר מָה שֶׁלֹּא צָרִיךְ
וַעֲדַיִן סוֹפֵר אַחֲרֵי שֶׁנִּגְמַר
וַעֲדַיִן גַּם כְּשֶׁאֶצְלִי אֲנִי לֹא מַאֲמִין
וַעֲדַיִן קֹדֶם תִּהְיֶה בֶּנְאָדָם
וַעֲדַיִן כִּתָּה גִּימֶל וּמְכֹעָר
וַעֲדַיִן מְעַשֵּׁן לְבַד חֶבְרָתִי
וַעֲדַיִן מִשְׁתַּמֵּשׁ בַּדִּבּוּר הַיָּשָׁן
וַעֲדַיִן מְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם לֹא רוֹדֵף
וַעֲדַיִן יֶלֶד-שֶׁל פָּחוֹת מִשֶּׁאַבָּא
וַעֲדַיִן דְּמָעוֹת בְּשִׁירִים עֲצוּבִים
וַעֲדַיִן רוֹצֶה עַל אַף שֶׁכְּבָר יֵשׁ
וַעֲדַיִן רֵיק פֹּה וָשָׁם
אֲפִלּוּ שֶׁכָּל הַזְּמַן מִתְמַלֵּא
****
פותח רגע סוגריים שירים מאת נמרוד שיין
© כל הזכויות שמורות להוצאת הקיבוץ המאוחד בע״מ