הרומן 'פצעי בגרות' הוא החוליה השלישית בכתיבתו האוטוביוגרפית רחבת היריעה של חנוך ברטוב. הוא מבוסס על פרק החיים הדרמטי מכל התנסויותיו – תקופת שירותו בבריגדה היהודית במלחמת העולם השנייה, שבה עוצבה ונחתמה זהותו הבוגרת. סיפור המעשה מתמקד בשלושה חודשים דחוסים, שראשיתם ביום סיום המלחמה במאי 1945 על אדמת איטליה, וסופם במסעה של הבריגדה על פני גרמניה הכבושה. העלילה הדרמטית המהודקת מוליכה את הגיבור, אלישע קרוק, מהתנסות מטלטלת אחת לזולתה, עד לשיא המסעיר מכולם. בעוזבו את גרמניה כל עוד נפשו בו אופפת אותו ההכרה, כי החוויות שעברו עליו הפכו אותו לאדם אחר.
שני מוקדים של חוויה מונחים בבסיסו של הרומן. האחת היא התייצבותו גלוית העיניים וגלוית הלב של צעיר בן הארץ מול אֶחָיו הרצוצים שעלו מזוועת השואה. השנייה היא ההתלבטות הנוקבת בשאלת הנקמה בגרמנים. שתי החוויות האלה מעמידות את הגיבור במבחן עילאי, שהוא יוצא ממנו בתחושת כישלון עמוקה. תגליתו הנוראה של אלישע קרוק היא, שאין לו מפלט מסממני החולשה היהודית הנחבאים מאחורי חזותו הבוטחת של העברי החדש, ואין לו אלא להשלים עימם בחירוק שיניים: "בן רגע נמחו כל המנוני השנאה ושבתי להיות בנו של אבא. שורץ בטוהר. אדם. אדם מחורבן. עכשיו אני יודע, אלה אנחנו, נידונים להתהלך עם צלם ה' על מצחנו כמו אות קין". ההיתוך בין חלקי זהותו של הגיבור הוא שהפך את 'פצעי בגרות' לצומת דרכים כה מרכזי ביצירתו של חנוך ברטוב.
'פצעי בגרות' ראה אור לראשונה בשנת 1965, והוכר מאז כיצירת יסוד בסיפורת הישראלית. במהדורה זו נוספה אחרית דבר מאת אבנר הולצמן.
'פצעי בגרות' הוא הספר הראשון שכתב ברטוב ברצף של ארבעה רומנים המגוללים את פרשת חייו של גיבור אחד בן הארץ, העשוי בצלמו של המחבר – משחר ילדותו ועד לערוב יומו. אחריו כתב את 'של מי אתה ילד'
(1970), על ילדותו במושבה ארץ ישראלית בתקופת המנדט הבריטי, את 'רגל אחת בחוץ' (1994) על תקופת נערותו עד לגיוס לצבא הבריטי, ולבסוף את 'מתום עד תום' (2003), על חייו הבוגרים. שלושת הספרים הראשונים של הטטרלוגיה הזאת (שכאמור נכתבו לא לפי סדרם הכרונולוגי של האירועים) ראו אור מחדש, בנוסחם המקורי, בספריה החדשה, כמחווה לברטוב – חתן פרס ישראל לספרות לשנת 2010.
פצעי בגרות
רגל אחת בחוץ
של מי אתה ילד
קריאה עיוורת
חנוך ברטוב הוא זוכה פרס ישראל לספרות 2010