הסופר השווייצרי רוברט ואלזר (1956-1878) נחשב לאחד מגדולי הספרות של המאה ה-20, אף שבימי חייו זכה לקוראים מעטים בלבד. בהיותו "אאוטסיידר" בנשמתו, לא היה מעורה במילייה הספרותי וכתיבתו הייתה ידועה ליודעי ח"ן בלבד. עם מעריציו נמנו פרנץ קפקא ורוברט מוסיל.
קרל זליג, ממוקיריו של ואלזר אף הוא, עשה לעצמו מנהג לבקר את הסופר הנערץ והערירי במוסד הפסיכיאטרי שבו שהה מבחירה ב-23 השנים האחרונות לחייו. פעמיים בשנה יצאו השניים לטייל בצפון-מזרח שווייץ, ושם, על רקע העיירות, ההרים והפונדקים, ניהלו שיחות על ספרות, על כתיבה ועל חייו של ואלזר.
"שיטוטיהם" המשותפים, המתוארים בספר יפה ועדין זה, לוכדים רגעים יקרים מפז, שבהם ניתן לנו להתוודע אל דמותו האניגמטית של הסופר ואל אורח מחשבתו. זוהי פנינה ספרותית של ממש, מסמך תיעודי יחיד במינו לאוהבי הספרות בכלל ולאוהבי ואלזר בפרט.
לשיטוטים עם רוברט ואלזר מצורפים אחרית דבר מאירת עיניים מאת עורכי המהדורה הגרמנית וסיפור קצר מאת ואלזר שטרם פורסם בעברית. סיפורים נוספים ממיטב יצירתו של ואלזר ראו אור בספר איש שלא הבחין בשום דבר בסדרת פועלים - סיפורת.
קרל זליג (1962-1894), יליד ציריך, היה איש ספרות, עורך ומוציא לאור, ועמד בקשר עם יוצרים מרכזיים בתקופתו, ובהם יוזף רות ומקס ברוד. לאחר מותו של ואלזר קיבל זליג את עיזבונו הספרותי וייסד בברן את מרכז רוברט ואלזר, הפעיל עד היום.