ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור
    חפש

     
     
     
    בדידותה של הגיבורה סינגולרית לחלוטין
    בספרה השני מתארת אורית וולפיילר בחוכמה ובאומץ את התמודדותה של בת יחידה באמצע החיים, ששבה לגור עם הוריה המזדקנים. שפתה של הסופרת יוצרת עולם הרמטי המאפשר להרגיש את המחנק שבשהות המשותפת.
    נטע הלפרין על את המוות אני רוצה לראות בעיניים | אורית וולפיילר
     
     נובלה רגישה ומדוייקת שמצטיינת בשפה ובגיבורים ייחודיים
    חבצלת פרבר, ב"מקור ראשון" , על חלק כמו מים | טלי שמיר ורצברגר
     

    זרם חילופין של חום-קור
    "קראתי את ספרו החדש של דויד גרוסמן בקדחתנות, בדריכות, גם בוויכוח. אש בוערת בספר הזה... ...הספר מרתק ומפעים". נסים קלדרון ממליץ על אִתי החיים משחֵק הרבה

     
    מלהטטת במילים
     
       ספר מבריק על הנאצים שמטשטש את הגבול בין היסטוריה לבדיון
    הברקה ספרותית ובגדר קריאת חובה."
    על הספר 'סדר היום' מאת אריק ויאר
     
    סוד המגילות האבודות
    ראיון עם יורם סבו, שהקדיש את חייו לחקר הפרשה
    עם צאת ספרו
    סוחר המגילות  
     
     
     
     סיפורים קצרים בשלים ומלאים
     
    הזאבה האחרונה שמעל צריחיה מרחף ענן השפות
    "...במבחר הנוכחי.. היא מתגלה מחדש כמשוררת האשה־ילדה־אֵם של דורה"
    לילך לחמן עם צאת 'בלוז לתינוקות נולדים' מבחר משירי נורית זרחי בסדרת מבחר | זוטא 
     
     מן העיתונות>>>

     המלצות קודמות >>>
     
    להמלצות נוספות >>


    של מי העיר הזאת  / טובי פנסטר

    מהן המשמעויות התכנוניות של יחסי הכוחות החברתיים בישראל בתקופות שונות?

    מה מקומן וחשיבותן של זהויות בתהליכי עיצוב המרחב בישראל?

    האם ניתן לאתר ביטויים של חיי היומיום בפרויקטים תכנוניים? וכיצד יש לפרש ביטויים אלה – כערעור, כמאבק, כהתנגדות, כמחאה או ככורח?

    של מי העיר הזאת? תכנון, ידע וחיי היומיום דן בשאלות אלה באמצעות ניתוח תפיסתו של המתכנן-המומחה, המעצב את המרחב העירוני, לעומת האופן שבו תופסות קהילות את המרחב המעוצב ומשתמשות בו בחיי היומיום. ניתוח ביקורתי זה של התכנון בישראל נעשה רלוונטי יותר מתמיד לאור מחאת הדיור ויוקר המחיה שסחפה את ציבור מעמד הביניים בישראל בקיץ 2011. הניתוח הביקורתי בספר מניח שיש פער בין חזונם של המתכננים המומחים – המייצגים במידה רבה סדרים חברתיים, כלכליים ופוליטיים של הממסד (המדינה, העירייה או הרשות המקומית) – לבין הרצונות, התחושות והציפיות של יחידים ושל קהילות. כתוצאה מכך הערים – המעוצבות היום במידה רבה על בסיס ידע מקצועי בלבד – הן במקרים רבים מרחבים הנשלטים על ידי סדר מודרניסטי אך יוצרים אי-סדר מקומי וכאוס חברתי, תרבותי, כלכלי ופוליטי. מצב זה פותח פתח לתהליכים מקומיים של עיצוב המרחב ושימוש במרחבי העיר, תהליכים המבוססים על סוגי ידע שונים ועל פרקטיקות של ערעור והתנגדות הקוראות תיגר על יחסי הכוחות הקיימים ועל הידע המקצועי הדומיננטי בתכנון.

    פרופסור טובי פנסטר מלמדת בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב ועומדת בראש המכון לדיפלומטיה ושיתוף פעולה אזורי והמעבדה למחקרי תכנון, סביבה וקהילה (PEC LAB ). מחקריה כוללים ניתוח ביקורתי של תחום התכנון, תוך התמקדות בידע, במגדר וזהויות ובמעורבות קהילות.

      גם מרפסת סגורה היא סוג של מחאה
    המרחב העירוני הוא זירה של מאבק בין קבוצות ומגזרים, אינטרסים ושימושים. ספר מאת פרופ' טובי פנסטר בוחן באילו דרכים ממומשת "הזכות לעיר"
    אסתר זנדברג על הספר

    שם ספר:  של מי העיר הזאת
    מחבר/ת:  טובי פנסטר
    הוצאה:  הקיבוץ המאוחד
    סדרה:  קו אדום אורבני
    עורך/ת:  גיורא רוזן
    מספר עמודים:  213
    מקור / תרגום:  מקור
    דאנאקוד:  315432
    מועד הוצאה לאור:  2012 / תשע"ב

    מחיר :  88 
    מחיר באתר:  62 

    בניית אתריםבניית אתרים 

    הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור