בנימין תמוז - תמורות ביצירתו
בנימין תמוז נחשב אחד היוצרים המרכזיים בדור תש"ח ובדור המדינה. סופר פורה ומשפיע שחיבר רומנים, סיפורים קצרים, ספרי ילדים, שירים ומחזות. הוא עסק גם בפובליציסטיקה ובביקורת אמנות ונחשב לסטיריקן פופולרי. שנים רבות ערך את עיתון הילדים הארץ שלנו ואת המוסף לספרות בעיתון הארץ.
הספר שערים לגן נעול, פרי מחקרה המעמיק ורחב היריעה של רות ירדני, בוחן את השינויים האידאולוגיים שעבר בנימין תמוז במהלך חייו, כיצד באו לידי ביטוי ביצירתו הספרותית ואיך השפיעו עליה; באילו תחבולות רטוריות וסגנונות כתיבה נקט לביטוּים של שינויים אלוּ; מדוע אופיין כ"שוחֵר דבר והיפוכו".
השינויים האידאולוגיים מרחיקי הלכת עד כדי קיצוניות הפוכה, הובילו את תמוז מ"כנעניות" הדוגלת בטריטוריה, לחשיבה המאפשרת את ניתוק הקשר המחייב עם הארץ, מתוך אמונה שהתגשמותה המלאה של היהדות היא דווקא כשהיהודים מפוזרים בין אומות העולם וללא מדינה. בהמשך גיבש תפישה חלופית לגבי מהות היהדות כמורשת תרבות ייחודית, המעשירה את התרבות האנושית בכל תחומיה. אם כי בדורו דעותיו נחשבו חריגות, כיום, בראייה עכשווית, ניתן לראות בתמוז מבשׂרם של מהלכים בתר-ציוניים.
ירדני מציגה בשערים לגן נעול את עמדותיו על פי התפתחותן הדיאכרונית באמצעות שורת נושאים, כאשר נקודת המוצא התחילית בכל נושא היא עמדת התנועה ה"כנענית", בה היה חבר בראשית דרכו, והמגמות בהן דבק בהמשך. נושאי המחקר מתארים את יחסו לגולה; הזדהותו עם הגורל היהודי בביטויי השואה ביצירתו; גישתו השלילית לציונות ולאופן התגשמותה; יחסו המורכב כלפי הערבים; עמדתו השלילית נגד הדתיים הקנאים; זיקתו האוהדת לעולים ולמהגרים; הצעתו לעיצוב הזהות הלאומית החדשה והמגמה האסתטיציסטית שמביאה לידי ביטוי את האמנות על תחומיה השונים.
כנגן הבודק את יכולותיו הווירטואוזיות של הכלי שבידו, כך נהג בנימין תמוז בעברית, כשהוא בודק את מגוון אפשרויותיה ונימותיה, ומעניק ביטוי לתמורות הפואטיות שחלו ביצירתו, במגוון סוגות, תחבולות ספרותיות וסגנונות כתיבה שונים, תוך הצגת הקשר והתואם בין המהלך האידיאולוגי לביניהן.
ד"ר רות ירדני היא ראש החוג לספרות במכללת סמינר הקיבוצים ומרצה בכירה לספרות ולשון במכללה. חוקרת ספרות בתחום הספרות העברית החדשה.