סדר היום , זוכה פרס הגונקור 2017, הוא ספר מרתק.
המחקר ההיסטורי שעליו הוא מבוסס נעשה תחת קולמוסו של אֶריק ויאַר לספרות במיטבה: סוחפת, חכמה, נוקבת, לשונה עשירה ומלאת הומור. בהיקפו הצנוע של הספר, בחסכנותו המכוּונת, מציג לנו ויאר דרך חדשה לספר את ההיסטוריה.
סיפורו של ויאר מתחיל באסֵפה שהתקיימה ב- 20 בפברואר 1933, בארמון
מפואר שעל גדות נהר השְׁפְּרֶה, ובה נפגשו לראשונה עשרים וארבעה בכירי התעשייה הגרמנית עם הקנצלר הטרי, אדולף היטלר. עם הבכירים נמנו בעליהן של חברות כמו אוׂפֶּל, סימנס, אגפא, באייר, טלפוּנקן, ואלה התבקשו באותה אספה לפתוח את ארנקיהם על מנת להבטיח את נצחונו של היטלר בבחירות הקרֵבות.
באספה זו בוחר ויאר לפתוח את רצף האירועים שהביא בסופו של דבר לאַנשׁלוּס, סיפוח אוסטריה לרייך הגרמני (1938). בקדמת הבמה הוא מציב את "אחורי הקלעים"; את המאורעות ההיסטוריים הגדולים, כמו גם את הדמויות שחוללו אותם, הוא חושף לעינינו באמצעות הפרטים השוליים לכאורה.
"אנחנו מטילים על ההיסטוריה את כל כובד משקלנו, מעמידים פנים שיש לאל ידה לביים את גיבורי הסיוטים שלנו. לעולם לא נִראה את המכפלת המלוכלכת, את מפת השולחן המצהיבה, את לשונית הצ'ק, את כתם הקפה. המאורעות יתגלו לנו רק מהצדודית היפה שלהם."
אֶריק ויאר, יליד 1968 , ליִוֹן, הוא סופר, תסריטאי ובמאי קולנוע.
בצילום: גוסטב קרוּפּ, איל תעשייה גרמני, מתומכיו הגדולים של היטלר
"זהו טקסט חובה וספרון מופת לזמן האפל הזה. אריק ויאר הצרפתי (בתרגום רמה איילון בספרית פועלים) יצר טקסט נהדר ומטלטל על האימה מפני הרוע. הנסיגה בפני היטלר ואנשיו בראשית הכל. השקרים הפייק ניוז. עולם הגבלס שבו שחור הוא לבן. ויאר כותב כי אפילו הסדר הישן המוצק "ניגף בפני הבלוף". היטלר בראשיתו כקנצלר היה בלוף שניתן היה לעצרו על נקלה. אבל הוא ידע להפעיל את הלחץ במקום החלש. הוא ידע להפחיד ולדקר ולהשלות כך שמלאיי התקווה האמינו כי הכל יגמר טוב. תקראו."
יגאל סרנה
"ספר מצמרר ומרתק שבא להמחיש כיצד אסונות נוראים באים עלינו בזחילה איטית ובלא שממש נחוש בכך. כתיבתו של ויאר משובחת ורוויית להט. המסה, הכתובה פרקים קצרים, מספרת על הטיפשות וקוצר הראייה של האנשים האחראים לגורל בני האדם. בחתימה של המסה המבריקה הזאת כותב המחבר: "אתה לא יכול ליפול לאותה תהום פעמיים, אבל אתה נופל תמיד באותו אופן, נלעג וחרד כאחד". ספר חכם, סרקסטי ושנון."
רות אלמוג, הארץ
זבוב על הקיר בקן הנשרים
בראיון לעמר לחמנוביץ מבהיר ויאר: "לא הרוע עצמו עניין אותי, אלא האנשים שנהגו אליו בסלחנות"
ספר מבריק על הנאצים שמטשטש את הגבול בין היסטוריה לבדיון
טעימה מהספר
השמש היא כוכב קר. לִבּה, מדקרות של קרח. אורה, חשוך חמלה. בפברואר, העצים מתים, הנהר מאובן, כאילו המבוע חדל לפלוט מים והים לא יכול לבלוע עוד. הזמן קופא