"מכורסה ירוקה הוא נוטה פתאום קדימה" – כך נפתח מחזור השירים ערה, בתנועה המפעילה כמו אפקט פרפר, מהלך רגשי של פרידה, עד ל- delete forever החותם את הספר.
במשפטים דרוכים וישירים, תוך שימוש בחומרים מן המוכן, נחשפים קשרים בו זמניים- נסתרים ברובם – בין המתרחש בנפש לבין המתרחש בעולם הסובב אותה.
ערה הוא ספר שיריה ה-16 של אגי משעול, מנהלת בית הספר לשירה "הליקון".
אגי משעול מצליחה שוב ושוב לזרוע אור פואטי על מרכיבים קטנים וגדולים בחיינו
ועוד טעימה...
על פי תוכנו ערה הוא מחזור שירים אודות פרידה, אך כפי שמרמז גם השם, ברובד העמוק יותר, חוקרת הפואמה את הקשב הסינכרוני לחיבורים (הסמויים בדרך כלל) שבין הנפש לבין התופעות בעולם הסובב אותה.
חשיפת הקשרים מתאפשרת בזכות פרישת הקשב הקולט ומנקז הכל לנקודת האובססיה שהיא זו המחזיקה את המבנה כולו.
ערה הוא מחזור רב קולי שקולותיו מתפצלים ומתאחדים ואף חותרים אלה תחת אלה. מלבד קולה של הדוברת, משתתפים בו גם קולות נוספים שהבולט הוא זה השולח את ה"תזכורות" ומשמש מעין סופר-אגו או "זקנה חכמה" יונגיאנית שהטון שלה מקנטר, שכלתני, מתבונן מתוך הזרה ומגן מפני שקיעה לסנטימנטאליות.
מסף כאב מסוים ומטה, מדברים השירים מבעד לחיות (מכונה להשמדת אפרוחים, שחיטת חזיר) או באמצעות תרגום שירים מסוימים (אמילי דיקנסון ושיר ההתאבדות ההונגרי), שאליהם מתווספים גם קולה של אם מתה המדברת מתוך תצלום, מונולוג של צמח הלוף, ואפילו נאום ה', ("הדרשה בלטרון"). בנוסף לזה משמשים את המחזור גם חומרים מן המוכן (רדי-מייד) ניטרליים כביכול, (ערך ויקיפדיה, מענה משיבון, מרשם להכנת כתף וערך מילוני), הנוטלים תפקיד בהתפתחות הרגשית של ה"עלילה".
ספריה:
נני ושנינו, עקד, 1971
גלופ, הקיבוץ המאוחד, 1980
יומן מטע, כתר, 1987
יונת פקסימיליה, הקיבוץ המאוחד, 1995
ראה שם, הליקון והקיבוץ המאוחד, 1999
מחברת החלומות, אבן חושן, 2000
נרות נץ החלב, אבן חושן, 2001
מומנט, הקיבוץ המאוחד, 2003 חי צומח, מוסד ביאליק, 2011
ערה , הקיבוץ המאוחד, 2013