בימי הביניים כתב יהודה הלוי: "לבי במזרח", אבל בעת החדשה יהודים פעלו כאילו ביתם צריך היה להתמקם במערב, וכמיהה זו באה לידי ביטוי בתהליכי הגירה, חינוך ושליחות. האוריינטציה המערבית של מרבית היהודים הלכה והתחזקה, כתוצאת מסדרת מפגשים מתוחים בין אליטות יהודיות שהוגדרו כ'מערביות', ולבין קבוצות יהודיות שסמלו את 'המזרח'.
עד אמצע המאה התשע-עשרה, התקיימו מפגשים בין יהודים מהמערב והמזרח בעיקר באירופה, והיהודי המזרחי הוצג בהם כאיש לא מתורבת, עלוב, ואפילו מאיים; החל מאמצע המאה התשע-שערה, בעיקר עם הקמתו של ארגון 'כל ישראל חברים' (כי"ח), הפכו מפגשי מזרח ומערב ומשמעויותיהם לתופעה גלובלית, ועד היום יכול 'המזרח' להיות מזוהה עם מוקדים גיאוגרפים שונים על פני התבל.
טענתו המרכזית של הספר בשליחות המערב - מבט אחר על ההיסטוריה היהודית המודרנית היא שמוסכמות רווחות, המתייחסת למזרח או למערב בהקשרים יהודיים, אינן גיאוגרפיות בלבד, אלא משקפות תפיסות תרבותיות ומגמות סוציולוגיות שהיו משותפות לקהילות ישראל רבות בעת החדשה ביבשות שונות. בעוד שיטות מחקר קיימות מתייחסות בטעות לפרשות כמו ה'אוסטיודן' בגרמניה, המפגשים בין יהודים 'רוסיים' ו'גרמניים' בעיר ניו יורק בתחילת המאה העשרים, ולמערכות היחסים שנרקמו בין אשכנזים לעולים מארצות ערב כפרקים שונים וייחודיים בהיסטוריה היהודית המודרנית - טוען ספר זה שפרשות אלה ואחרות מהוות בעצם מכלול אחיד ומהותי במסע היהודי בעת החדשה.
במבט רחב, רב-תרבותי, שעוקב אחרי מגמות בארצות נוצריות ומוסלמיות רבות, וגם בארץ ישראל, ומתייחס למושגים כמו 'מזרח' ו'מערב' כאל פרמטרים תרבותיים, ולאו דווקא גיאוגרפיים - ניתן לראות את התגבשותו של העם היהודי בעת החדשה בפרספקטיבה רחבה ומרעננת. הספר מתמקד בסמלים, בציוני דרך ובפעילותם של יהודים שאינם באים לידי ביטוי בנרטיב הציוני ובנרטיב הפוסט-ציוני כאחד. למרות שהוא תוצר של 'חשיבה מחוץ לקופסה', הרי שאל מול מוסכמות מקובלות בהיסטוריה היהודית, מתבסס הספר על מכלול מחקרים ומקורות היסטוריים וספרותיים, שתכניו יהיו רלוונטיים לקהל קוראים מגוון.
פרופ' מ.מ. סילבר מלמד וחוקר במכללת עמק יזרעאל נושאים בתחום ההיסטוריה המודרנית. לספרו האחרון,
Louis Marshall and the rise of Jewish Ethnicity , הוענק פרס מטעם המועצה הלאומית לספרים יהודיים בשנת 2013.
ספר בשיתוף ספריית הֵילֵל בן חיים למדעי היהדות