בעשורים האחרונים, וביתר שאת מסוף שנות השמונים, מציעות סופרות ערביות בנות הדור החדש מודל שבו ה"אני" הנשי ניצב במרכז. ביצירותיהן מורגשת תנועה מתמדת, חזקה יותר מבעבר, בין מרחבים של זהות, מרחבי הנפש, שאיפות וחלומות. היצירות פותחות צוהר אל עולמותיהן הנסתרים של נשים ומאפשרות הצצה אל נפשותיהן ואל חייהן, תוך ניסיון לייצר טריטוריות נשיות חדשות בדרכים תמטיות וסגנוניות מקוריות וחדשניות.
הספר לנוע בין המרחבים: על הקול הנשי ביצירותיהן של סופרות ערביות בנות הדור החדש הוא פרי עבודתה של קבוצת המחקר "כתיבתן של סופרות ערביות צעירות" שפעלה במכון ון ליר בירושלים בשנים 2009–2011. משתתפות הקבוצה, חוקרות יהודיות וערביות מתחום הספרות הערבית המודרנית ומתחום המגדר, התמקדו ביצירותיהן של תשע סופרות בולטות בנות הדור החדש מהעולם הערבי: זינבּ חפני, הדיה חֻסֵין, שריפה אלשמלאן, היפאא' בּיטאר, פדׄילה אלפארוק, ליאנה בּדר, אחלאם מֻסתע'אנמי, סאמיה עטעוט וראויה בֻּרבּארה. המאמרים בספר בוחנים את התנועה בין מרחבים גיאוגרפיים למרחבים נפשיים ובין עולמות מדומיינים לבין המציאות, תוך שהם מנסים להצביע על המתח בין כניעה למוסכמות חברתיות לבין התנגדות ומרי וקריאת תיגר. אחרון המאמרים בספר מתאר את תהליך כתיבתן והתקבלותן החברתית של ארבע סופרות פלסטיניות אזרחיות ישראל – מיסון אסדי, רג'אא' בּכּריה, עֽנאק מואסי וראויה בֻּרבּארה מנקודת מבט פמיניסטית. בחלקו השני של הספר מובאים תרגומים לעברית של כמה מן היצירות הנדונות במאמרי הספר – שתיים מהן ראו אור ואחרות תורגמו במיוחד לכבוד אסופה זו.