דבר אופטימי, עשיית שירים
מאיר ויזלטיר
תשליך
*
הוֹ רְדוּ רְדוּ רְדוּ
רְדוּ יְהוּדִים אֶל שְׂפַת הַיָּם
אֶל שְׂפַת הַיָּם הַיְרַקְרַק
הַחֲמַצְמַץ, הַמְתַקְתַּק
הַמְמַלֵּא אֶת הַמַּחֲבַת
אֲשֶׁר הִלְחִים אֱלֹהֵיכֶם
לְהָכִין בָּהּ חֲבִיתָה,
וְעַל הַחוֹל הַמְצֻנָּן
הַמְשֻׁעֲמָם, הָרַעֲנָן
עַל עֲרוּגַת פִּרְחֵי הַזֶּפֶת
הַקְּטַנִּים
דִּרְכוּ בְּנַעֲלֵי הַזַּמְשׁ,
יְרֻשַּׁתְכֶם מֵאֲבוֹתֵיכֶם,
שֶׁהִתְקַשּׁוּ בָּאֲרוֹנוֹת הָאֲפֵלִים
(כִּי נַעֲלַיִם מִתְקַשּׁוֹת כֶּאֱגוֹזִים)
כֶּאֱגוֹזִים, כְּגֻלְגָּלוֹת מְצֻמָּקוֹת
כְּמוֹ מֹחוֹת מְלֻמְּדֵי הַמְּצוּקוֹת,
וּדְלוּ מִתּוֹךְ כָּל הַכִּיסִים
שֶׁל פְּרִיטֵי מַלְבּוּשֵׁיכֶם
הָעֶלְיוֹנִים הַתַּחְתּוֹנִים הַגְּלוּיִים וְהַסְּמוּיִים
אֶת פֵּרוּרֵי הַהֲוָיָה הַחַטָּאָה וְהַדְּבִיקָה
שֶׁנֶּאֶפְתָה כָּל הַשָּׁנָה בְּחֹם הַגּוּף,
שֶׁמֵּעַצְמָהּ לְבֶטַח לֹא תָּסוּף,
אֲשֶׁר כְּנָפַיִם לָהּ וְלֹא תָּעוּף
וּזְרוּ אוֹתָם עַל-פְּנֵי הַגַּל הַצְּהַבְהַב
הַמְלַחֵךְ אֶת הַחוֹלוֹת בְּאֵינְאוֹנִים,
הַמְלַטֵּף אֶת לַהֲטָם בְּצוֹנְנִים
וּזְרוּ אוֹתָם עַד הַפֵּרוּר הָאַחֲרוֹן.