אישיותו של הרב פרופ' אליעזר ברקוביץ התאפיינה כנטועה בבית המדרש ובאקדמיה - תלמיד חכם ופילוסוף, רב קהילה ומרצה במקצועות היהדות. הוא הוסמך לדיינות על ידי גדולי החכמים שלפני השואה, ובמקביל כתב דוקטורט באוניברסיטה של ברלין. במשך כחמישים שנות יצירה, במהלך המאה העשרים, הוא כתב כעשרים ספרים בתחומי ההלכה, מחשבת ההלכה, הגות פילוסופית, מקרא ותיאולוגיה, בנוסף למאמרים רבים בכתבי עת.
שיטתו ההלכתית מהווה מיזוג נדיר בין הלכה למוסר, בין המסורת לרוח הזמן, בין הנצחי לבין החולף. משנתו העיונית והמעשית מאפשרת לדתי המודרני לאמץ את ההלכה כגורם מעצב זהות, מבלי שיאלץ לחיות בו בזמן בשתי זהויות מקוטבות מבחינה ערכית, דתית וחילונית. הישג זה של ברקוביץ התאפשר הודות לצירוף מיוחד של רגישות מוסרית, ידע פילוסופי רחב והשכלה תורנית מעמיקה. על אף החשבון ההיסטורי הנוקב שברקוביץ עורך עם הציוויליזציה המערבית בעקבות אירועי מלחמת העולם השנייה באירופה, ביקורת זו אינה מבטלת בעיניו את ההישגים הראויים של התרבות המערבית בתחום המוסר וערכי החירות האישית. יהודית אותנטית, לפי ברקוביץ, מחייבת נוסף על קבלת תורה מסיני גם הלכה אותנטית, המשחזרת את רוח התורה שבעל-פה מתקופת חז"ל, הלכה שבעצם בונה גשר אמיץ בין התורה לחיים.
"כפי שמראה ד"ר רוט, הרב ברקוביץ מציג את הצד ההומני-מוסרי של ההלכה, שהוא חלק בלתי נפרד מ'האמת ההלכתית', תוך שהוא מתריע על הסכנה שבפונדמנטליזם הלכתי. את השקפתו זו של הרב ברקוביץ' מסמן ד"ר רוט בתוך קו מחשבה דיאלקטי: משא ומתן הלכתי הנבנה על ידי איזון בין אובייקטיביות של החוק, הקובעת את גבולות האסור והמותר, לבין הסובייקטיביות של איש ההלכה, החי במציאות חברתית תרבותית נתונה שעליה הוא צריך להחיל את הנורמה ההלכתית ".
הרב ד"ר יוסף יצחק ליפשיץ, המרכז האקדמי שלם.
ד"ר מאיר רוט – איש מחשבים. עבד בחברת יבמ כחצי יובל שנים בתור איש מקצוע בכיר בתחום תקשורת נתונים כיהן כיו"ר תנועת "נאמני תורה ועבודה בשנים 2001-1995. בתקופה זו ייסד את כתבי העת של התנועה, "גיליון ו-"דעות" . פרסם עשרות מאמרים בבמות שונות. את עבודת הדוקטור עשה במחלקה לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן.
ספר בספריית הֵילֵל בן חיים למדעי היהדות