ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור
    חפש

     דברים נתונים ואין פתחי יציאה
    נבדה של מיטל זהר הוא חלל הרוחש תחת חלליו, קופסא שחורה, מרתף אפלולי ואין מפתח אחד. המפתח הוא צרור סיפורים שעליהם מונח הבית כמו ספינת רפאים. זהר הופכת את הקריאה לעונג שהוא לא רק אינטלקטואלי, אלא גם פרוורטי, ולכן גופני כל כך, מפתה כל כך ומצמרר
    איה אליה על נבדה של מיטל זהר
     
    ענת עינהר על ספרו של גונן נשר קונכיות
     
     

    מתאים לך ככה שאת צוחקת
    יונה ט
    פר
    שוב ושוב, כאילו היה הדבר גזירה משמים, אנחנו מזדעזעים לשמוע על נשים שנרצחו על ידי בן זוגן: בעל, חבר, מאהב.
    בבסיס הסיפור מתאים לך ככה שאת צוחקת עומדת התהייה על כוחה הנורא של הקנאה, על סערת הרגשות הבלתי נשלטת שהיא מעוררת, הסוחפת את בן הזוג למעשה המצמרר , והנערה - הקורבן.

    להמשך>

     
    לשמוע את השומעות
    חדוה הרכבי  מביאה לשירה הישראלית קול נשי טראגי ואחר
    לילך לחמן על
     עד שוב אשמע אותך
     
     
     
    מעולם לא הייתי מוגנת
    מספרה של שירה סתיו עולה תחושת מחנק, כאילו העולם הולך וסוגר עליה. שיריה מתארים מאבק עיקש ומכמיר לב לפרוץ את המגבלות.
    יותם ראובני, הארץ, על שריר הלב, ספר השירה השני של שירה סתיו.
     
     
     
     
     מן העיתונות>>>

     המלצות קודמות >>>
     
    להמלצות נוספות >>


    הילד הלז אני הוא ולא אחר	 / רתם פרגר וגנר
    הילד הלז אני הוא ולא אחר  / רתם פרגר וגנר
    ספרה של רתם פרגר וגנר - הילד הלז אני הוא ולא אחר -  עוסק בילדים וילדוּת בספרות העברית החדשה ובתהליך הנפתל של צמיחת שיח הילדות בספרות זו. בספר מקורי ומרשים זה פרגר וגנר קוראת תיגר על התפיסה המקובלת, שעל־פיה חלוצי הכתיבה על ילדים וילדות בספרות העברית היו ח.נ. ביאליק ושאול טשרניחובסקי, והיא בוחרת להתחקות אחר ייצוגי הילד והילדוּת בספרות העברית לאורכה של המאה התשע־עשרה כולה. בדיון מעמיק ומאלף בייצוגים אלה היא טוענת שחקר צמיחתו של שיח הילדות בספרות העברית שופך אור חדש על התמורות שחוללו תהליכי המודרניזציה בחברה היהודית, ומוכיחה שהתהוותו של שיח זה הייתה חלק ממהלך נרחב של כינון ״הסובייקט היהודי״ כסובייקט מודרני רב־פנים.

     את תהליך התגבשותו של שיח הילדות בספרות העברית פרגר וגנר מתארת כתהליך לא ליניארי ולעתים בלתי צפוי. בניתוח דימויי הילדות וייצוגיה היא מראה שהופעתה של דמות הילד באוטוביוגרפיה המשכילית קדמה להופעתה בספרות הבדיונית, ותיאורי הילדות בספרו של מרדכי אהרן גינצבורג ״אביעזר״ מעידים שהוא זה שהכניס את תפיסת הילדות הרוסויאנית אל הספרות העברית. לעומת זאת פרץ סמולנסקין, בעל רומן החניכה ״התועה בדרכי החיים״, החזיק בתפיסת ילדות קדם־מודרנית הממעטת בחשיבות של תקופת הילדות בחיי האדם. מפתיעה ומסעירה במיוחד היא הקריאה של פרגר וגנר ביצירותיהם של מנדלי מוכר ספרים ומרדכי זאב פיארברג, שבה נחשפת תפיסת הילדות שהתגבשה בהשראת הנאורות, הרומנטיקה ושיח הלאומיות בתרבות האירופית.

    דרכה של פרגר וגנר בקריאת יצירות הספרות שהיא עוסקת בהן היא מופת של איזון בין רוחק אנליטי־ביקורתי לבין קרבה אמפתית. פרגר וגנר עורכת ניתוח תוכני ולשוני מבריק וקשוב של טקסטים עתירי זיקות בין־טקסטואליות ומגלה בהם פנים נסתרות, בהישענה על ידע מקיף בספרות העברית והכללית ועל תשתית תיאורטית מוצקה בתחומי חקר הילדות, ההיסטוריה של הילד, הילדות והמשפחה, חקר המגדר, הלאומיות ולימודי התרבות.
    בבהירות ובעמקות מגולל ספרה של רתם פרגר וגנר עלילת ילדות שלא נדונה דיה בתולדות הספרות העברית ובתולדות החברה היהודית כאחד.

    איריס פרוש
    שם ספר:  הילד הלז אני הוא ולא אחר
    כותרת משנה:  ילדים וילדות בסיפורת העברית במאה התשע-עשרה
    שם הספר בלועזית:  That Child is I and No Other
    שם הספר בערבית:  Children and Childhood in 19th Century Hebrew Fiction
    מחבר/ת:  רתם פרגר וגנר
    שם המחבר/ת בלועזית:  Rotem Preger Wagner
    הוצאה:  הקיבוץ המאוחד
    סדרה:  הילל בן-חיים למדעי היהדות
    מספר עמודים:  293
    מקור / תרגום:  מקור
    דאנאקוד:  31-6443
    מועד הוצאה לאור:  2018

    מחיר :  88 
    מחיר באתר:  44 

    בניית אתריםבניית אתרים 

    הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור