נעמי שמר, ברוס ספרינגסטין, אהוד בנאי, הסמיתס – יוצרים שונים כל כך, מארצות ושפות רבות ושונות, כולם שרים את השיר שלהם באותה צורה: בית פזמון, בית פזמון, בית פזמון... האין זה מדהים להיווכח שמכלול השירים היומיומיים שמושמעים ברדיו, שהוא עיקר המוזיקה בחיינו מרגע שנולדנו וכנראה עד שנמות, מורכב רובו ככולו משירי בית-פזמון? מה המשמעות של הפולחן הצורני הזה? איזה כוח מפעילה עלינו הצורה השקופה והפשוטה של בית-פזמון? האם אנחנו תחת כישוף?
במסע אינטלקטואלי מרתק, הגשר מת מציע ניתוח מושגי חד כתער של תופעה אמנותית-תרבותית אוניברסלית (השיר היומיומי) וגם זורה אור על שדה המוזיקה הפופולרית המקומית ועל כמה דמויות מרכזיות בשדה הזה – בראש ובראשונה שלמה ארצי, שפרק שלם בספר מוקדש לו. בסוף המסע אנו זוכים בהגדרה חדשה לשיר היומיומי, ובין השורות גם במבט מפרספקטיבה מקורית להפליא על התרבות הישראלית.
יונתן תורג'מן הוא חבר בהרכב הרוק הישראלי 'עבודות עפר'. את אחרית-הדבר של הספר כתב שותפו להרכב אסף חזן.
המוסיקה בשבילי היא גשר על מים סוערים. היא ממלאת לי את החיים בתוכן, בשמחה ובעצב, והתגובה אליה היא רגשית וספונטנית ולא מלומדת. סוף סוף מישהו נותן לי הסבר רציני ומעמיק למה ואיך זה קורה.
יואב קוטנר