במרוצת ארבעה עשורים ויותר היה זלמן (זיאמה) ארן מעורב בעשייה פוליטית וציבורית ביישוב העברי בארץ ובמדינה בשנותיה הראשונות, והיה אחת הדמויות הבולטות והמשפיעות במפלגתו מפא"י, בהסתדרות הכללית ובממשלה. הוא זכור בראש ובראשונה כשר החינוך והתרבות – גולת הכותרת בפעילותו הציבורית והפוליטית – אשר הוביל שורה של מהלכים ורפורמות, ביניהם: העמקת לימודי התודעה היהודית, הנהגת שכר לימוד מודרג בחינוך התיכוני, הרחבת החינוך המקצועי ושינוי מבנה החינוך.

ארן לא היה עסקן מפלגתי טיפוסי, אלא פוליטיקאי אינטלקטואל ביקורתי, מתחבט, מרדן, סקרן ובעל מחשבה עצמאית רחבה. בצד כל אלה היה גם רומנטיקן שדבק בו קורטוב של בוהמייניות. תחומי התעניינותו התפרשו אל הספרות, השירה והאמנות, והוא אף כתב בעצמו שירה.

הביוגרפיה שלפנינו מתחקה אחר קורות חייו האישיים והציבוריים של ארן, אחר השקפתו החברתית, שיקוליו הערכיים ומניעיו הפוליטיים ודרכי הפעולה שנקט. בתוך כך היא מבקשת לבחון מה היה סוד כוחו בעיצוב רפורמות ובהובלת מהלכים מרחיקי לכת במערכת החינוך של מדינת ישראל.

יצחק גרינברג הוא פרופ' להיסטוריה במכללה האקדמית בית ברל. מחקריו עוסקים בזיקה בין אידיאולוגיה, כלכלה ופוליטיקה ביישוב העברי בארץ ישראל ובמדינת ישראל. מספריו: עם לוחם: הנחת היסודות למערך המילואים 1950-1949 (2001); אנטומיה של משבר ידוע מראש: קריסת חברת העובדים בשנות השמונים (2004); פנחס ספיר: ביוגרפיה  כלכלית פוליטית 1975-1949 (2011).

	עוצמתו וחולשתו של  שר החינוך שהלך בעקבות בן-גוריון בעיניים עצומות (כמעט) יחיעם ויץ על ביוגרפיה מרתקת המאירה את כל הצדדים באישיותו המורכבת של ארן
	לאורו של ארן  יצחק גרינברג בראיון ליעקב בראון, מעריב