פרופיל ספרותי של המשוררת והסופרת ענת לויט
היות משוררת וסופרת, בעיני, זה לזכות בגשר העילי המדויק ביותר אל תמצית הווייתי המשתנה לאורך מסעי בעולם הזה.
*איזה ספר מונח על יד מיטתך?
על יד מיטתי מונחים... ספרים. רובם ספרי שירה חדשים שהגיעו לידי מעמיתי המשוררים, המפרסמים כמוני באתר היוצרים "בננות בלוג". ביקשתי שישלחו אליי את הספרים כדי שאוכל לכתוב עליהם, כי ליוצר אין דבר חשוב מזה לאחר הולדת ספר. כך שלצד ספרי השירה של ריקי דסקל ("הכוח המדמה"), יהונדב פרלמן ("חדר כתיבה") ועופרה קליגר ("מילים מתוך שטח הפקר של געגוע") יש גם ספר פרוזה של יעל שכנאי "אור נדלק במרפסת".
*איזה ספר שקראת הצטערת שלא כתבת אותו בעצמך?
"ימי הנטישה" מאת אלזה פרנטה, בתרגום אלון אלטרס, שמפרק משורתו הראשונה את עולמה של אישה שננטשה בין לילה – מפרק ובונה מחדש בכלי תיאור מעמיקי חדור, פיוטיים ופסיכולוגיסטיים והגותיים.
*איזה ספר נהנית לקרוא, אבל אף פעם לא העזת להודות בכך?
אין ספר כזה. אם אני נהנית מקריאת ספר – יהא אשר יהא – אני עומדת לחלוטין מאחורי הנאתי. למשל, ספרי המתח של הרלן קובן בתרגום ירון פריד. תענוג. אם נהנית, אני אומרת לעצמי, יש לכך סיבה ראויה – למשל, הומור!
*איזה ספר ילדים ישן רלוונטי בעינייך גם היום?
יש הרבה. אחד מהם, "אורה הכפולה", גם "פיטר פן". נפש הילד אינה משתנה עם חלוף הזמנים, וספר ילדים שמיטיב לגעת בה לא נס לחו וטעמו.
*מיהם הסופרים שאת מעריכה במיוחד – ולמה?
אני מעריכה במיוחד את קפקא, צ'כוב, דוסטויבסקי וחנוך לוין. יכולתם להאיר את מחשכי הנפש האנושית ולצייר דמויות ייחודיות ובה בעת כה מייצגות הינה גאונות בעיני.
*לו היית כותבת שוב את הספר שלך, האם היית משנה בו משהו.
לא הייתי משנה כלום, כי כל מסע היצירה והעריכה הוא בעצם חתירה אל השלב שבו ארגיש שהענקתי הכול, ומאותו רגע אני משחררת מבלי להפנות פנים ולב לאחור.
*לו היית יכולה לבחור בדמות ספרותית הכי קרובה ללבך, במי היית בוחרת?
באנה קארנינה על שום יכולתה להתמכר לטוב ולרע ל... אהבה.
ענת לויט
ספרה האחרון של ענת לויט : עירומה על גב סוס במונגוליה