מהדורה חדשה זו של כתבי מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, מן האבות המייסדים של הספרות העברית המודרנית, שונה לחלוטין מקודמותיה בממדיה, בתכולתה ובעקרונות עריכתה. כרכי הכתבים שהיו מצויים בידינו עד כה הכילו, למעשה, מבחר חלקי ביותר מיצירתו שנוּפָּה, עוּבַּד ונערך מחדש בידי המחבר בשנותיו האחרונות במגמה להציג דיוקן עקרוני על-זמני של משנתו ההגותית ושל עולמו הסיפורי. המהדורה הנוכחית מבקשת, לעומת זאת, לשחזר את יצירתו של ברדיצ'בסקי במלוא היקפה ועל פי סדר התהוותה, ובכך לחבר אותה מחדש אל ההקשרים ההיסטוריים והתרבותיים האותנטיים שמתוכם נולדה.
בכרך זה כונסו, בתרגום מיידיש ומגרמנית, שלוש חטיבות יצירה שהתהוו במהלך העשור הראשון של המאה העשרים, אולם שוני כה עמוק שורר ביניהן עד שקשה להאמין כי יד אחת כתבה אותן.
השער הראשון כולל את מאמרי ברדיצ'בסקי ביידיש על תופעות שונות במרחב החיים היהודי במזרח-אירופה. משותפת להם זווית הראייה האינטימית, ברוח תפיסתו כי יידיש היא המדיום ההולם לתאר את חיי העיירה מבפנים ומתוך הזדהות.
פרספקטיבה מהופכת מתגלה במאמריו בגרמנית, המכונסים בשער השני. בהם ביקש להציג לאנשי המערב את אורחות החיים היהודיים המסורתיים מעמדה של מתבונן חיצוני, המשלבת אמפתיה עם ריחוק אנתרופולוגי. מתבונן זה מבליט את טיבו הפרדוקסלי של הקיום היהודי, הניצב על כרעי תרנגולת מבחינה חומרית ורק היסוד הרוחני האיתן מבטיח את המשכיותו.
ואילו החטיבה השלישית מכילה את יומן האמרות וההגיגים של ברדיצ'בסקי, שנכתב במקורו גרמנית. בניסוחים תמציתיים חותכים, לפרקים משולחי רסן, הוא מביע דעתו על נפש האדם, על המוסר והיופי, על דת ואמונה, על הספרות והאמנות, על הפילוסופיה וההיסטוריה, על הנשים, על הטבע והחושים, על האהבה, על הגורל והנס, על החיים והמוות, ופותח צוהר מפתיע אל מחשבתו בעניינים שמעולם לא התבטא בהם בפומבי. כך חושף כרך זה את ריבוי הרשויות שהתרוצצו בקרבו של ברדיצ'בסקי ומוסיף עוד חוליה בדרך לבניית דיוקנו השלם, הרחוק מכל הרמוניה, של אחד מאבות הספרות העברית החדשה.